הלחץ של חמאס מהתגובה האמריקנית והרצון של הארגון לבזוז את הסיוע | הפערים במו"מ

המגעים והמו"מ לעסקה: חמאס הביע רצון לשוב למו"מ הלא רשמי העקיף בשיתוף המתווכות מצרים וקטאר, זאת לאחר ולמרות דחייתו של ארגון הטרור רבים מסעיפי ההצעה של השליח האמריקני, סטיב וויטקוף.

חמאס שב ודורש לוח זמנים לנסיגה ישראלית מלאה ובכל מקרה תולה את שחרור החטוף האחרון ביום הנסיגה האחרון לגבול הבינלאומי, בעוד המתווה החדש לא קובע לוח זמנים שכזה. בצד הישראלי יש התנגדות עזה לנסיגה מכל השטח ובוודאי מאזורים אסטרטגיים כמו ציר פילדלפי, התוחמת הצפונית והפרימטר כולו.

כמו כן, חמאס דורש כי אספקת הסיוע ההומניטרי תיכנס בהיקפים ובדרך שהיו בעבר, כלומר דרך שתאפשר לו לשוב ולבזוז את האספקה, ולהשתמש בה לשיקום ולגיוס.

ארצות הברית וישראל מתנגדות, והאמריקנים יסכימו רק לאספקה מקבילה הן במרכזי האספקה החדשים שעד כה סיפקו שישה מליון ארוחות, והן בנתיב המקביל לשטחים שבשליטת חמאס, אך בנתיבים אחרים שיקטינו את השתלטות חמאס על האספקה.

אם המו"מ הלא רשמי יביא לתוצאות, או אם האמריקנים יבקשו זאת, ישראל עשויה לשגר שוב את משלחת המו"מ לדוחא, גם אם המו"מ האמיתי מתרחש בין הלשכות בירושלים וושינגטון ודוחא.

בינתיים, איש העסקים האמריקני, בשארה בחבח, שבין השאר דרכו מתנהלים דיונים ישירים בין ארה"ב לחמאס, נמצא בדוחא ומדבר עם ראשי חמאס ובעיקר עם מי שנחשב למוביל במו"מ, ח'ליל אל חייא.

גורם צבאי אומר ל"ישראל היום" כי המערכת אצלנו מודעת לכך שהמשך הלחץ הצבאי יביא בסופו של דבר לקריסה של חמאס, וייתכן והתקרבות למצב הזה תביא אותו להתגמש. אם תהיה עסקה שתביא להפסקת אש, אומר הגורם, צה"ל יערך בהתאם, ויפעל למנוע התעצמות מחדש של חמאס.

בכיר ישראלי אמר לפני יומיים: "ישראל מחוייבת למתווה שהציג השליח וויטקוף, המתווה שאישרה וחמאס דחה. ישראל תמשיך בכל המאמצים המדיניים והצבאיים להביא לשחרור החטופים ולהבטיח כי ארגון חמאס לא יהווה עוד איום על מדינת ישראל." כלומר הפסקת אש רק בתנאי לשחרור מיידי של מחצית החטופים ומבלי להתחייב למתווה נסיגות או לדרישות אחרות של חמאס כמו הודנה ארוכת שנים.

על רקע הדברים, חמאס מצוי ברגעי השפל המשמעותיים ביותר שלו מאז הוקם, ובסכנה של ממש להישארותו כגורם משפיע. רוב הנהגתו הצבאית חוסלה, קצת בדומה לחיזבאללה. רוב הכוח הצבאי התפורר, והוא איבד את הלגיטימציה גם בקרב תושבי הרצועה. אצלם נשבר מחסום הפחד מחמאס, בעיקר בזכות מרכזי חלוקת הסיוע האמריקנים שבחסות ישראל.