השבוע לפני שנה, ב-27 במאי 2024, ישראל העבירה לידי המתווכות וחמאס את הצעתה להסכם רב־שלבי, שהיה אמור להוביל לבסוף להשבתם של כל החטופים ולסיום המלחמה. ההצעה אומצה על ידי נשיא ארה"ב ומועצת הביטחון, ובינואר האחרון הפכה כלשונה להסכם שבו שוחררו בשלב א' 25 חטופים חיים והוחזרו שמונה חטופים חללים. כידוע, ההסכם לא הגיע לשלב ב', והלחימה חודשה.
כיום, 600 יום למלחמה, התקשורת מדווחת ששוב יש על הפרק עסקה דו-שלבית - "מתווה וויטקוף" - אך האם זה הכיוון הנכון מבחינת ישראל? בראייתי, התשובה לכך היא לא.
הרי מה למדו הצדדים השונים מהעסקה הקודמת? מצד חמאס, העסקה הקודמת הראתה שישראל היתה נחושה לחדש את הלחימה לאחר שלב א', וכי המתווכות לא הצליחו, וגם לא ממש ניסו, למנוע זאת. ישראל פתחה לכאורה במו"מ על תנאי שלב ב', כפי שהוסכם, אך שמה על השולחן תנאי פתיחה נוקשים ולא הסכימה לזוז מהם, ובראיית חמאס לא אפשרה מו"מ אמיתי.
כתוצאה מכך, לחמאס יש כיום אינטרס מובהק להימנע מעסקה כזו, ואם בסוף הוא יסכים לה - הרי הוא ישאף לצמצם מאוד את מספר החטופים שישחרר בשלב הראשון של העסקה החדשה, וישאף לחזק עוד יותר את הערבויות הבינלאומיות לכך שאכן יתקיים מו"מ אמיתי על סיום המלחמה - ערבויות שכנראה ידרוש לקבל ישירות מהנשיא טראמפ.
מצד ישראל, הפסקת האש הממושכת בשלב א' נתנה לחמאס זמן להקים ולארגן מחדש יחידות, לצבור סיוע הומניטרי במחסנים, ולהתאושש באופן ששיפר מאוד את יכולותיו להילחם לאחר החלטת ישראל לחזור ללחימה. הפחתת הלחץ על חמאס ותהליך ההתאוששות הביאו להקשחת העמדות שלו, דווקא בשלב שבו אמור היה להתחיל המו"מ המורכב על תנאי סיום המלחמה, כלומר - הגענו לנקודה החשובה ביותר במו"מ, במצב פחות טוב.
כמו כן, עבור החטופים, משפחותיהם והציבור בישראל, העסקה הקודמת יצרה הבחנה חדה בין החטופים ששוחררו לבין אלו שנותרו לבסוף מאחור - לא לכמה שבועות עד לשלב ב', אלא לחודשים רבים נוספים. בעוד החטופים ששוחררו בשלב א' נבחרו בקריטריונים מקצועיים, על בסיס מצבם ההומניטרי ומתוך הנחה שהפער בין המשוחררים יעמוד על כמה שבועות - בעסקה הנוכחית זה לא אפשרי: כל החטופים החיים נמצאים במצב קשה, והבחירה תקרע בין המשפחות ותיצור מתחים קשים גם בציבור.
כלומר, בבחינה מקצועית של תהליך המשא ומתן, אין היגיון אסטרטגי בניסיון לשחזר את ההסכם הקודם, נוכח השינויים הדרמטיים בתנאים.
מו"מ עכשיו, תחת אש
לכן, עבור מי שחושבים שנכון להגיע לעסקה לשחרור כלל החטופים תוך התגמשות בתנאי סיום המלחמה - עדיף לעשות את המו"מ הזה עכשיו, תחת אש, ולהגיע לתנאים המיטביים כשהלחץ על חמאס בשיאו.
אך גם עבור מי שחושבים שזה חיוני יותר להגיע להכרעת חמאס - נכון לבחון עכשיו את האפשרות למימוש כל תנאינו מתוך מו"מ תחת אש, ואם המו"מ נכשל - להתקדם למערכה צבאית רחבה, מבלי לעכבה בחודשים ארוכים נוספים בשל עסקה חלקית קטנה.
בשורה התחתונה, לישראל יש כעת אינטרס עליון להיכנס למו"מ אינטנסיבי להסכם להחזרת כל החטופים ולסיום המלחמה, ולעשות זאת במהירות. הזמן שמתבזבז על הניסיון לשכנע את חמאס להיכנס לעסקה חלקית שוחק את הלחץ הצבאי שנוצר בשבועות האחרונים, ושוחק מאוד את התמיכה המדינית שישראל הצליחה לגייס מחדש במהלך העסקה הקודמת - כפי שאנו רואים מההתרחשויות בעולם, כולל בקרב ידידינו הקרובים ביותר. מניסיון השנה וחצי האחרונות, אנו יודעים שלחצים אלו הם חיוניים להשגת עסקה, וששחיקתם לשווא תמנע את היכולת להגיע לעסקה טובה, אם בכלל.
הכותב היה חבר בצוות המו"מ לשחרור החטופים עד סוף אוקטובר 2024, ממנסחי "הצעת 27 במאי" ולשעבר ראש החטיבה האסטרטגית בצה״ל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו