אין תקיפות אבל יש שיחות: מה קורה בין דמשק לירושלים?

מאז 3 במאי לא הודיע דובר צה"ל על תקיפות בשטח סוריה. ב-14 במאי נפגש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מנהיג המשטר החדש בדמשק, אחמד א-שרע. סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה על ערוץ שיחות חשאי עקיף בין אנשי המשטר החדש לישראל, והיום (שלישי) הוסיפה כי פגישות ישירות, פנים אל פנים, נערכו בין גורמים ביטחוניים ישראלים וסוריים בניסיון למנוע עימות בין הצדדים.

לפי רויטרס, לפי שעה השיחות הישירות מתמקדות בסוגיות ביטחוניות ובהפחתת הכניסות של צה"ל לכפרים הסוריים – אך שניים מהמקורות ציינו כי הן עשויות לסייע בסלילת הדרך להבנות פוליטיות רחבות יותר. "לעת עתה, הן עוסקות בשלום, כלומר בהיעדר מלחמה, ולא בנורמליזציה", אמר האדם המעורה בשיחות.

השיחות: על רקע עידוד אמריקני

מקורותיה של סוכנות הידיעות האמריקנית אמרו כי המגעים מתקיימים על רקע עידוד אמריקני לדמשק לכונן יחסים עם ישראל, ובמקביל להקלה ישראלית בהפצצות בסוריה. השגריר האמריקני בטורקיה – המשמש גם כשליח המיוחד של הנשיא לסוריה – תומאס ברק, דאג לשתף בטוויטר כתבה של ה"ניו יורק טיימס" שעסקה בהפסקת התקיפות הישראליות בסוריה, רמז עבה לעובדה שבוושינגטון מרוצים מהרגעת הרוחות בין דמשק לירושלים.

גורמים מדיניים בירושלים התנערו מהרושם שפגישת טראמפ-א-שרע הובילה לבלימת התקיפות. "נמשיך לפעול בהתאם לאינטרסים של ישראל, כשיש צורך – נפעל", אמרו בירושלים.

לפי רויטרס, מי שמוביל את השיחות מהצד הסורי הוא גורם ביטחוני במשטר החדש בדמשק: אחמד א-דלאתי, שמונה למושל מחוז קוניטרה בגבול סוריה. השבוע מונה א-דלאתי גם לאחראי על הביטחון במחוז א-סווידא, שבו חיה אוכלוסייה דרוזית גדולה. רויטרס לא הצליחה לאמת את זהות הגורם הישראלי המוביל את השיחות, אך הוסיפה שהן התקיימו בכמה סבבים, פנים אל פנים, באזור הגבול ובשטחים שבשליטת ישראל.

בתחילת החודש, נשיא סוריה הזמני אחמד א-שרע אישר את קיומן של שיחות עקיפות עם ישראל שלדבריו נועדו להרגיע את המתיחות – הודאה חריגה שבאה בעקבות דיווח של רויטרס כי איחוד האמירויות מתווכת בשיחות כאלה.

בסוכנות הידיעות ציינו כי וושינגטון אותתה לירושלים כי עליה להגיע להבנות עם המשטר החדש בדמשק, ומקור מודיעיני באזור תיאר את פגישת טראמפ-שרע כחלק מרכזי מהשינוי במדיניות האמריקנית שסיכל את החזון הפדרלי של ישראל לסוריה.

לאחר הפגישה, טראמפ אמר שהמנהיג הסורי מוכן בסופו של דבר לנרמל את היחסים עם ישראל, אך הוסיף שיעשה זאת כשהמצב במדינה "יתייצב". א-שרע לא הגיב להצהרה, ורק אמר שהוא תומך בחזרה לתנאי הסכם הפסקת האש מ-1974. טראמפ הכריז לאחר מכן גם על הסרת הסנקציות מסוריה, צעד דרמטי שבדמשק חיכו לו מאז תפסו את השלטון במדינה.

"מתקפת חיוכים"

"מתקפת החיוכים" של דמשק כלפי ירושלים הייתה ענפה: הם התחייבו בפני הממשל האמריקני שלא יהוו איום על ישראל, יצרו קשרים עם הפזורה היהודית-סורית בארה"ב, ושליחים אמריקנים כאלה ואחרים העידו כי פניו של א-שרע ליחסים עם ישראל. בנוסף, רק לאחרונה סוכנות הידיעות AFP דיווחה כי רוב הנהגת הפלגים הפלשתינים הפרו-איראניים עזבה את המדינה ומסרה את נשקה לדמשק – זאת לאחר גל מעצרים נגדם.

לפי רויטרס, גם העברת החפצים של המרגל אלי כהן לישראל הייתה מחווה של רצון טוב של דמשק כלפי ירושלים, דיווח שלא קיבל אישור בירושלים.

במקביל למגעים הישירים, התפתחויות מרכזיות נרשמו בגזרה הסורית בזירות נוספות. המרכזית שבהן היא ההתקדמות בהסרת הסנקציות האמריקניות מעל סוריה ומינוי שליח מיוחד מטעמו של הנשיא למדינה: תומאס ברק. המינוי של מקורב לבית הלבן – וגם איש קשר לנשיא טורקיה ארדואן, הנתפס באור חיובי על ידי טראמפ – מהווה עדות לגישתו החדשה של ארה"ב כלפי משטר א-שרע.

השבוע נפגש ברק עם א-שרע ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני באיסטנבול. "נפגשתי היום עם נשיא סוריה אחמד א-שרע ושר החוץ אסעד א-שיבאני באיסטנבול כדי ליישם את ההחלטה הנועזת של הנשיא טראמפ לפתוח דרך לשלום ושגשוג בסוריה", כתב ברק.

אזור דרום סוריה יישאר מפורז

הוא הדגיש: "הבהרתי שארה"ב תומכת בעם הסורי אחרי שנים רבות של סכסוך ואלימות. הדגשתי את עמדת רוביו – אילולא פעלנו כל כך מהר להסיר את הסנקציות, השותפים שלנו באזור לא היו יכולים לתרום כסף, ציוד ואנרגיה כדי להקל על סבלה של האוכלוסייה הסורית".

ברק הוסיף כי הוא גם שוחח עם א-שרע על "הצעדים המשמעותיים שנקט ביישום דרישות טראמפ: טיפול בלוחמי טרור זרים, מאבק בדאעש, יחסים עם ישראל וניהול מחנות המעצר בצפון-מזרח המדינה", ציין השליח האמריקני.

במקביל, בשבוע שעבר פורסם ב"ישראל היום" כי טורקיה וישראל הגיעו להסכם עקרוני בניסיון למנוע עימות בין הצדדים על אדמת סוריה או בשמיה. גורם ישראלי אמר ל"ישראל היום" כי ירושלים התעקשה על כך שאזור דרום סוריה יישאר מפורז. בתקשורת הטורקית דווח כי ישראל לא התנגדה לפריסה צבאית של אנקרה בצפון סוריה, אך הביעה התנגדות להצבת מכ"מים או אמצעים אחרים שיגבילו את חופש הפעולה האווירי שלה באזור.