אין ספק שראש הממשלה הגרוע, הכושל, המושחת והבלתי מתפקד ביותר בתולדות מדינת ישראל, אינו מפספס אף הזדמנות לפגוע במדינה, במערכותיה האזרחיות והמשפטיות, בזרועות הביטחון שלה, במהות המשטר הדמוקרטי שלה ובעצם באזרחים עצמם.
זעם בהפגנה בכיכר רבין על מינוי ראש השב״כ// ללא קרדיט
במהלך הקדנציה הנוכחית הוא נלחם יותר מלחמות ופתח יותר חזיתות מכל ראש מדינה אחר בעולם. אבל לא חזיתות ביטחוניות קיומיות חלילה, אלא מלחמות פנימיות. נגד ראשי מערכות הביטחון, נגד בתי המשפט, נגד הייעוץ המשפט, נגד החוק והצדק, נגד הפרדת הרשויות, נגד האינטרסים הכלכליים של המדינה (אבל כן לכאורה בעד אלו של קטאר וחמאס).
וגם הפעם הוא לא פספס הזדמנות לעשות טעות ולגרום חורבן נוסף בניסיונו להפיל את שומר הסף הכמעט אחרון שנותר לדמוקרטיה הישראלית ולשלטון החוק שלה: שב"כ.
רק לפני מספר שבועות נחשף בתצהירו לבג"צ של ראש שב"כ היקף טירופו השילטוני של נתניהו והאבסורד שבציפייה שלו מראש ארגון ביטחון ממלכתי, לממש את מאוייו האישיים והפוליטיים. נתניהו ניסה לגרור את שב”כ להגן עליו פוליטית ולהילחם במתנגדי משטר, הוא ניסה לכפות על ראש שב”כ לתת לו פטור מדיוני בית המשפט בענייניו הפליליים, הוא ניסה להטיל דופי בראש שב”כ רק בגלל שהאחרון דרש ובצדק את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שבכל מדינה מתוקנת כבר הייתה קמה ומסיימת את עבודתה.
נתניהו ציפה ששב”כ יעלים את חקירת הדלפת המסמכים מלשכת ראש הממשלה, ואת חקירת קטארגייט הקושרת לכאורה את אנשי לשכתו לפעילותה של מדינה תומכת טרור. נתניהו ציפה, בלחצם של בן גביר וסמוטריץ’, כי שב”כ יבצע אכיפה בררנית באיו”ש - כלומר יעצור ויחקור רק פעילי טרור פלשתינים, ויימנע לחלוטין מטיפול בפעילי טרור יהודים.
הוא ניסה גם לדרוש מראש שב”כ כי יעמוד לצידו במקרה של משבר חוקתי במקום לעמוד בצידו של החוק, בצידה של המדינה ובצידם של אזרחיה ואת כל זה הוא עשה כאשר הוציא את אנשיו מהחדר ונשאר בארבע עיניים עם ראש השב”כ.
אם נוסיף לכל זה את הפקרת החטופים בלחצם של בן גביר וסמוטריץ’ ואת הכשלון המתמשך בניהול המלחמה - כמו גם את סירובו של ראש הממשלה לחסל את חמאס והעומדים בראשו כפי שהמליץ שב”כ - ואם נוסיף לכך את הניסיון לבנות תיאוריית קונספירציה מזעזעת על מעורבות שב”כ בטבח, נגיע למסקנה כי מדובר באדם שלא רק שאינו כשיר למלא את תפקיד ראש הממשלה ולא רק שאינו ראוי למלא שום תפקיד מנהיגותי במדינת ישראל, הוא למעשה מהווה סיכון ביטחוני, מדיני קיומי לעתידה של המדינה.
שב”כ והעומד בראשו נטלו אחריות על כשלון השביעי באוקטובר, ושב”כ אף פרסם תחקיר אמיץ הכולל התייחסות פרטנית לאופי הכשלון. הארגון כבר ביצע מהלכים פנימיים רבים כחלק מתהליך הפקת הלקחים. אבל מדובר בארגון ממלכתי מקצועי הדורש מיומנות גבוהה מאוד בניהולו. היכרות עם הולם המודיעין וההפעלה, החקירות והסייבר והטכנולוגיה והמבצעים המודיעיניים המיוחדים. זהו עולם ששום אלוף או רב אלוף, מוכשרים ככל שיהיו, לא יספיקו ללמוד בחמש שנות כהונה בתפקיד.
האובססיה המטורפת של נתניהו ואשתו למנות לתפקיד אלוף, שככל הנראה נאמן להם, משמעותה היא אחת ויחידה. כוונתו של ראש הממשלה להפעיל את ראש שב"כ לטובתו האישית, לסגירת חקירות קטאר גייט, לשחרור מקורבי ראש הממשלה ולמתן היתר גורף לאנשיו להמשיך להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.
הממשלה והעומד בראשה שעד היום לא קיבלו שום אחריות על המחדל. ממשיכים להתנהל ברשלנות מזעזעת, תוך פגיעה בביטחון המדינה, בכלכלתה, ברווחת אזרחיה, בהפרדת הרשויות שבה, בבתי המשפט, בייעוץ המשפטי, בצה"ל ובמפקדיו, בשב"כ ובמנהליו ובציבור הישראלי בכלל.
רונן בר הולך הביתה, אנחנו נשארים כאן עם הטירוף של ראש הממשלה וחבורתו, ועם שב"כ שבראשו יעמוד אדם לא מקצועי מחד אך נאמן מאוד לראש הממשלה מאידך. זה הזמן להתחיל להיות מאוד מודאגים מכשירותו של נתניהו להמשיך לנהל את המדינה.
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן, סגן ראש אגף לשעבר בשב"כ ויו"ר מועצת העם החדשה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו