טראמפ נטש את ישראל? הפער האמיתי בינו לבין נתניהו

דונלד טראמפ מסיים את ביקורו במזרח התיכון, וזו הזדמנות טובה לבדוק מה יצא מהמסע הזה והאם ישראל התחזקה או נחלשה כתוצאה ממנו.

טראמפ חתם עם סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות, על הסכמי סחר בשווי מצטבר של טריליוני דולרים. גם אם לא כל הסכומים העצומים האלה יזרמו בסופו של דבר למשק האמריקני, עדיין מדובר בזריקת מרץ בלתי נתפסת בהיקפה לכלכלה הגדולה בעולם.

אמריקה חזקה - טוב ליהודים

כידוע, הכלכלה הזו שרויה בגירעון מסחרי אדיר מימדים. כלומר, טראמפ הוביל פה מהלך היסטורי שצפוי לחזק את המשק האמריקני, ולשפר את המיצוב הכלכלי שלו מול סין. כשיש כסף ויש טכנולוגיה - והרבה מכספי ההשקעות האמריקנים והאמירותיים צפויים לזרום לענפי הטכנולוגיה - יש משאבים לבנות כוח צבאי חזק.

אמריקה חזקה, כך לימדו אותי, היא דבר טוב ליהודים. זאת ועוד, כשאנחנו עמדנו בתור, אלוהים חילק שכל ולא נפט. מה לעשות שלישראל אין את משאבי הנפט והאנרגיה שמאפשרים לנסיכויות המפרץ להציע לטראמפ את הסכומים המדוברים.

טראמפ אמר שהמדינות הראשונות שיבקר בהן, הן אלה שישקיעו באמריקה, וזה בדיוק מה שעשה. כך שהבכי והנהי לגבי כל זה לא ממש מובנים לי.

אשר לנו, אם נשכיל לשמור על הקדמה הטכנולוגית שלנו - וזה לא דבר שקורה מאליו אלא כתוצאה ממאמץ לאומי - נהיה הזבוב שרוכב על הפיל בדרך להצלחה. אבל זה כבר תלוי בנו, לא בטראמפ.

בנוסף להיבט הכלכלי-צבאי-טכנולוגי, ארה"ב חזרה פוליטית למזרח התיכון. רק לפני שנה-שנתיים, סין היא זו שנתנה פה חסות למהלכים אזוריים. כעת טראמפ קשר את ארה"ב למזה"ת בהסכמים שלא יאפשרו לה להתנתק מהזירה. גם זה טוב לישראל.

אז הכל מושלם? לא. החלק שהטריד השבוע הרבה אנשים ובצדק הוא שטרמאפ נקט במהלכים האלה, כשהוא כמעט מתעלם מישראל. זה לא טוב, וההסבר שלי לכך נמצא בסוף המאמר.

על כל פנים, למיטב הבנתי זו לא הייתה הכוונה המקורית. מלכתחילה - אם אני קורא נכון את המהלכים - טראמפ האמין שעד לנקודת הזמן הזו, ישראל כבר תסיים את המלחמה. הדבר לא קרה, כי כאשר טראמפ המליץ לנו "לפתוח את שערי הגיהינום", העדפנו ללכת לעסקת חטופים ולהוציא כמה שיותר אנשים מהמנהרות.

כיוון שכך, חמאס עדיין לא חוסל. וכיוון שהארגון הרצחני עדיין על הרגליים, ישראל לא מוכנה (בצדק לטעמי) לסיים את המלחמה. זאת בעוד התנאים הסעודים לנורמליזציה, הם סיום המלחמה בעזה ומלמול ישראלי כלשהוא על "מדינה פלשתינית".

בקיצור, סדרי העדיפויות ולוחות הזמנים של טארמפ ושל נתניהו, התגלו כבלתי תואמים. וכך טראמפ רץ לו קדימה, בעוד ישראל מרוכזת באתגרים של עצמה.

"אם אינך יכול להם - הצטרף אליהם"

האם זה טוב? רע? האם זה אומר שטראמפ נטש את ישראל? הבה נעבור זירה אחר זירה.

איראן: זה הפרק המטריד ביותר. על פניו כל בכירי הממשל, כולל טראמפ, אוחזים היום בגישה הקשוחה ולפיה איראן חייבת לנטרל את יכולות ההעשרה שלה. טראמפ אף אמר שהאייתולות נדרשים לעצור את תכנית הטילים ואת התמיכה שלהם בארגוני הטרור. אם יקרום הסכם בינו לבינם בתנאים האלה, ישראל תוכל לחיות איתו. העניין שאיש לא יודע אם יהיה הסכם והאם אלה יהיו קווי המתאר שלו.

יתרון איכותי - חוק אמריקני שיהיה קשה מאוד לשנות אותו, מחייב את ארה"ב לשמור על היתרון האיכותי של ישראל. כלומר, גם אם המפרציות יקבלו את כל המערכות המתוחכמות שטראמפ הבטיח להן, לישראל הוא יהיה חייב לתת יותר.

בנקודה הזו ראוי להזכיר את הפרסומים שהיו בשעתו כאילו הסכמי אברהם נחתמו בתמורה לכך שהאמירויות יקבלו מטוסי 35F. ובכן, חמש שנים עברו ואף מטוס לא הגיע.

סוריה: לטעמי האישי, וכתבתי זאת עוד הרבה לפני הסרת הסנקציות עליה הודיע טראמפ, קיים פוטנציאל משמעותי להסכם טוב בין ישראל לבין סוריה החדשה. אחמד א שרעא הוא אמנם במקור ג'יהאדיסט, אך כזה שעבר תהליכי התפקחות והתבגרות. דווקא חולשתו היא הזדמנות לדחוק אותו להסכם בתנאים טובים לישראל, להרחיק אותו מקטאר טורקיה ולקרב אותו למערב, לסעודים ולאמירותיים. הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה ותמשיך להתקדם בלעדינו.

"אם אינך יכול להם - הצטרף אליהם", אומר הפתגם. אני מאוד מקווה שניישם אותו. גם פה, הכדור בצד ישראל ולא בזה האמריקני.

עזה: טראמפ נותן לישראל חופש פעולה צבאי מלא. אינני יודע כמה זמן תהיה לו סבלנות להתארכות המלחמה, אך הוא שותף מלא לדעה שיש לסלק את חמאס מעזה. חובת ההוכחה עלינו להראות מסוגלות לכך.
חטופים - כנ"ל. טראמפ לא כפה ולא יכפה שום עסקה. אנחנו אלה שצריכים להחליט לפה או לפה.

אם נחבר בין הנקודות, נוכל לראות כי הדבר העיקרי שמפריד בין טראמפ לנתניהו הוא הקצב.

טראמפ טס קדימה. קצב ההחלטות שלו בשורה ארוכה מאוד של תחומים, מסחרר באופן בלתי נתפס. הוא עוקף בסיבוב את אובמה, את ביידן וגם את עצמו מהכהונה הראשונה.

ישראל לעומת זאת מתמהמהת. מדשדשת במרץ. מתחבטת בין הכרעה סופית ומוחלטת של חמאס, לבין עוד כווץ' בניסיון להשיג עסקה. כך חולפים להם הימים, השבועות והחודשים, ואין נקודת סיום, לפה או לפה.

דומני שאם יש משהו שטראמפ איבד את הסבלנות אליו זו ההתמרחות הזו. טראמפ רוצה החלטות מעשיות, כאן ועכשיו. כך הוא מנהל את אמריקה. אני מבין שקשה לו להבין, מדוע כך לא מתנהלת ישראל.