נתונים שחושפים מה השיגה הרשות הפלשתינית בהשקעות ענק בזמן שבישראל עצמו עיניים, הגיעו לידי "ישראל היום". הנתונים מראים את עומק מחדל הקרקעות בשטח C ביהודה ושומרון, הנתון בשליטה ישראלית.
מאז שנת 2016 לא פחות מ־856 עובדים ברשות הפלשתינית, בתקציב של 35.2 מיליון שקלים, עסקו בזיהוי וברישום של קרקעות בשטח C ככאלה שהן בבעלות פרטית פלשתינית. מדובר בתקציב עתק ביחס ליכולות הרשות, שמלמד על הרצינות שבה הכינו הפלשתינים את הקרקע ליום שבו הסדר מדיני יותיר את הקרקעות האלה בבעלותם.
נזכיר: גם בתוכנית המאה של טראמפ התכונן הנשיא האמריקני האוהד לחלק את הקרקע בהתאם לבעלות ולמגורים באזורים האלה.
למעשה, בזמן שישראל היתה עסוקה בצרות פוליטיות מבית, הרש"פ יצאה בהליך הסדרת הקרקעות. לשם כך היא הקימה רשות נפרדת תחת משרד המשפטים הפלשתיני בשם "הרשות להסדרת המקרקעין והמים". לטובת ההליך הוקמו 14 בתי משפט להסדר המכריעים בתביעות זכות סותרות, במסגרת הליכי ההסדר. הרוח הגבית למהלך המדיני המשמעותי הזה הגיעה מצד מוסדות האו"ם, האיחוד האירופי והבנק העולמי.
מקדמים מהלך נגד
בדיון שהתקיים בקבינט השבוע, לפני אישור הצעתם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ להתחיל בהליך הסדר ישראלי שמוחק את ההשגות הפלשתיניות בנושא בשטח C, הוצג לשרים דוח של משרד המודיעין משנת 2021. בין מטרותיו העיקריות של התהליך הפלשתיני: קידום התביעה לריבונות בכל שטחי אזור יהודה ושומרון, כולל השטחים בשליטה ישראלית - כך נכתב בדוח. מטרה נוספת של הרשות היתה "חסימת 'מפעל ההתנחלות' באמצעות ביסוס טענות זכות קנייניות, הסותרות טענות זכות ישראליות".
השרים שנכחו בדיון היו המומים לנוכח הנתונים שהוצגו בפניהם, והדבר הוביל לתמיכה נחרצת בתוכניתו של סמוטריץ' להליך הסדר ישראלי מקביל, שיחל בקרוב ושימפה את כל שטח C.
כך, בכל מקום שבו לא תוכח בעלות פרטית (לא יספיקו טענות על עיבוד שטח) - השטח יוכרז כאדמת מדינה. באופן הזה בתוך כחמש שנים ימופה כל השטח, תוך מחיקת הטענות של הרש"פ. המטרה ברורה: לקבוע עובדות בשטח באופן אקטיבי, לפני הליך מדיני כזה או אחר. הפלשתינים הבינו את זה קודם - כעת ישראל תנסה לייצר מציאות חדשה בשטח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו