"תוכנית חלקית" או הכרעה? הקבינט יצביע הערב על הרחבת הלחימה בעזה

שרי הקבינט ידונו הערב (ראשון) בתוכנית המלחמה שגיבש צה"ל להרחבת המערכה בעזה ובעקבותיה בגיוס אלפי חיילי מילואים אל החזית. ברקע התוכנית שגובשה נשמעת ביקורת של שרים מהליכוד והציונות הדתית נגד "תוכנית חלקית" ששוב לא תביא לא להכרעת חמאס ולא לעסקת חטופים.

ראש הממשלה נתניהו שנתן אור ירוק לתוכנית שהוצגה בפניו ביום שישי האחרון מודע לביקורת של שריו והסרטון שהוציא מוקדם יותר אתמול נועד לתת מענה לחלק מביקורות ה"דשדוש במערכה". החזית העיקרית שצפויה בקבינט מול יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' שכבר הודיע מראש לנתניהו כי לא יתמוך בתוכנית שלא נועדה להכריע את חמאס.

אלא שברקע, נראה שיש מי שעוד מייחלים לכך שבהגברה מדודה של הלחץ חמאס יסכים לעסקה, ולכן לא תומכים במלחמה מלאה ברצועה. לטענת שרים בקבינט, ישנה סברה לפיה יוגבר הלחץ עד להגעת טראמפ למפרציות בעוד כעשרה ימים ובפרט בעת ביקורו בקטאר - אז "תיסגר" עסקה לשביעות רצונו. מדובר במועד נוסף שבו תיבחן בעיקר תוכנית הלחימה החדשה לאחר שהאחרונה נכשלה ולא הביאה להשבת החטופים הנותרים בעזה ואף לא את חלקם.

מנגד, שרים כמו סמוטריץ' מאמינים כי ללא מלחמת הכרעה - לא ניתן יהיה להשיב את החטופים או את הביטחון לעוטף. בינתיים, נראה שלעמדתו שותפים לא מעט בכירים לשעבר במערכת הביטחון ואף שרים שלא משמיעים את דעתם באופן נחרץ - ממשלת ישראל לא מקרבת את העמידה ביעדי המלחמה.

ההחלטות שבדיון יגזרו בסבירות גבוהה מאוד את החרפת המלחמה בעזה וכניסת כוחות נוספים אך למען מטרות מוגבלות שוב. אלפי צווי מילואים שכבר נשלחו לאזרחים מציירים את עזה כגזרה העיקרית שתתהווה בימים הקרובים, על פני סוריה וגזרות אחרות. מיקוד הלחץ הצבאי בעזה לצד עצירת הסיוע וארגון החלוקה העתידית עשוי להגביר את הלחץ על חמאס אך עדיין הצבא והרמטכ"ל לא עושים שימוש בכלים נוספים שעומדים לרשותם כמו חיסול של בכירים בהנהגת הארגון, כך טוענים בכירים לשעבר במערכת הביטחון.

ראש המל"ל לשעבר וכיום ראש מכון משגב מאיר בן שבת, אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי בפני הדרג המדיני עמדו כל העת שלוש חלופות מרכזיות: "הראשונה -להגיע ל'עסקה כוללת' שתביא להחזרת החטופים תוך ויתור על השגת המטרות האחרות של המלחמה. השניה - להעצים משמעותית את הלחימה עד כדי כיבוש כל שטחי הרצועה כשבכך כמובן יש תוספת משמעותית של סיכונים לכוות צה"ל ולחטופים. החלופה השלישית היא דרך הביניים שבה בחר הדרג המדיני – להגביר את הלחץ (צבאי וכלכלי) - מתוך תקווה שהשפעתו המצטברת תוביל את חמאס לנקודת-שבירה".

בן שבת מנתח את החולשות בחלופה הנבחרת בדומה לשרים עמם שוחחתי. בין היתר לדבריו "ממד הזמן: קשה להעריך מתי חמאס יגיע לאותה נקודה כשבינתיים אנו משלמים את מחיר המלחמה ומסכנים את חיילינו ואת החטופים. שנית - שחיקת האשראי שהעורף נותן לממשלה, במיוחד לנוכח המחיר הכבד על מערך המילואים, וכן שחיקת האשראי מצד המערכת הבינלאומית שחותרת לסיום בעיית עזה. ולבסוף, חלופה זו ממילא לא פותרת את ישראל מתמרון עצים שהיא תצטרך לבצע אחר כך כדי להשיג את כל מטרות המלחמה".

לביקורת מצטרף גם מימד החסר בתוכניות עד כה של הצבא, לדברי בן שבת "כבר כיום סל האמצעים שבידי ישראל מאפשר לה לעשות צעדים שעשויים להגביר את הלחץ על חמאס ומסיבות לא ברורות אין מבצעים אותם - כך לדוגמה - חיסול מנהיגי חמאס בחו"ל, תקיפת מאגרי דלק ומזון של חמאס (אין סיבה להמתין עד שאלה יתכלו מעצמם), השבתת האינטרנט ואמצעי התקשורת שבהם חמאס משתמש כדי לשלוט בתמונת המצב, ולשמר את משילותו על ידי העברת הנחיות סדורות לציבור והרחבת אפשרויות היציאה לחו"ל, לתושבי עזה שמבקשים זאת, גם במטרה לקדם את יוזמת טראמפ - שגורמת לדאגה רבה בחמאס".

בפועל, החשש הוא שהאשראי המדיני של ישראל מהאמריקנים הולך ואוזל. טראמפ נתן לישראל מספר פעמים את הרשות לפתוח את שערי הגיהנום על עזה, המלצה שישראל התעלמה ממנה בעקביות. בעוד המסע שלו לאזור בעוד עשרה ימים מבשר על מוקד עיסוקו - כלכלה ועוד כלכלה. ישראל לא תוכל לעמוד בדרכו לשם או להמשיך את המלחמה בעזה לזמן בלתי מוגבל גם כשנשיא אוהד יושב בבית הלבן אך בינתיים נראה שנתניהו עדיין מאמין כי יש לו אשראי בלתי מוגבל לשם כך. עם זאת יותר ויותר שרים גם בסביבתו מביעים ספק מתוכנית העבודה הזו.