1. מה ההבדל בין תוכנית גרעין אזרחית לתוכנית גרעין צבאית?
"תוכנית גרעין אזרחית מטרתה לייצר בסופו של דבר חשמל, בדומה לכור שיש לאיראנים בבושהאר. כדי להגיע לתוכנית גרעין צבאית נדרשת רמת העשרה גבוהה מאוד של אורניום, או ליצור פלוטוניום (תוכנית פלוטוגנית) שמשמשים לליבה של הפצצה הגרעינית. התוכנית העיראקית והתוכנית הסורית היו תוכניות פלוטוגניות שבהן מכניסים לכור אורניום טבעי ובתהליך הם הופכים לפלוטוניום. לאחר מכן נדרש בית חרושת כימי שיודע להפריד את הפלוטוניום מיתר החומרים. כדי למנוע את הדבר הזה במסגרת הסכם יש מושג שנקרא 'מעגל דלק סגור'. האיראנים מקבלים את מוטות הדלק מרוסיה ובסיום השימוש מחזירים אותם חזרה למדינת המוצא כדי שנוודא שלא מייצרים מהם פלוטוניום. בבושהאר זה קורה".
חדשות 12
2. מה ההבדל בין מסלול העשרה אזרחי לצבאי?
"במסלול העשרה אזרחי, לפי ההוראות הקיימות, הם נדרשו לעצור בהעשרה עד 20%, אבל הגיעו ל־60%. מכאן להגיע ל־90% לנשק זה עניין של שבועות. הם החלו בהסכם כשהם עם צנטריפוגות לא מתקדמות ועם תפוקה נמוכה, אבל עם הזמן הם פיתחו צנטריפוגות מתקדמות יותר שיאפשרו להם פריצה יותר מהירה. יש לציין שגם כאשר האיראנים יגיעו ל־90% העשרה, זה עדיין לא נשק גרעיני אלא גז, ואת זה הם צריכים להמיר למשהו מתכתי כדי ליצור את הליבה. כשמדברים על תוכנית לנשק מדברים על כמה מרכיבים: החומר, מתקן (device) ומכשיר השיגור. אנחנו יודעים שיש להם את כל הידע בנושא המתקן, יש להם כבר חומר ל־7-6 פצצות, ויש להם את הטילים".
3. מי בעולם משתמש בתוכנית גרעין אזרחית?
"קוריאה, יפן, צרפת, בריטניה, ארה"ב, הודו, רוסיה וסין הן בעלות כורי כוח גרעיניים".
4. למה הסעודים כל כך רוצים תוכנית גרעין אזרחית?
"בן סלמן אמר שכאשר לאיראן יהיה נשק גרעיני - סעודיה תהיה אחריהם. היא לא תשלים עם זה שלאיראן יש נשק גרעיני ולה אין. אם למדינה יש תחנות גרעיניות והיא אומרת שיש לה אורניום, בלי השגחה היא יכולה להגיע לתוכנית גרעין צבאית. עמדתה של ישראל במקרה הסעודי לא היתה התנגדות לתוכנית אזרחית, אבל עם דרישה ברורה לקיום מעגל דלק סגור. הסעודים, לעומת זאת, מתעקשים שלא - זו פרצה ראשונה".
5. כמה זמן לוקח להמיר תוכנית גרעין אזרחית לתוכנית צבאית?
"פה נכנס מרכיב נוסף, של פיקוח. כל זמן שהאיראנים היו חתומים על אמנה לאי־הפצת נשק גרעיני, סבא"א היתה מפקחת. בנוסף, כל מי שמאולץ לחתום על הפרוטוקול הנוסף, זה הופך מפיקוח כמותי בלבד לאיכותי, כולל מצלמות ומעקב אחר התהליכים. האיראנים הסכימו לזה בהתחלה, אבל כיום הם מנתקים לפקחים את המצלמות. איראן בעצם שברה את ההסכם; ב־2015 היה להם 300 קילו של אורניום מועשר. עשר שנים לאחר מכן הם עם כמות של 6 פצצות. כלומר, תוך פחות מעשר שנים מרגע שאתה פורץ את מסגרות ההסכם אתה יכול להיות עם תוכנית גרעין צבאית".
6. אילו עוד סכנות יכולות להיות לתוכנית גרעין אזרחית?
"תאונות ופגיעות טבע. כמו בפוקושימה, כאשר החשמל לתחנה פסק, לא ננקטו צעדי חירום וכל הרדיוס מסביב זוהם. גם אסון צ'רנוביל הוא תוצאה של תקלה בכור כוח. החשש השני הוא מפגיעה בכורים שנמצאים באזורי מלחמה. חשש כזה יש באוקראינה למשל: אם הרוסים יפגעו בכור באזור המלחמה זה יכול לגרום לאסון".
7. אילו מדינות במזרח התיכון משתמשות בתוכנית גרעין אזרחית?
"איחוד האמירויות. גם טורקיה ומצרים בונות עכשיו כורים אזרחיים, וישנם כורי מחקר קטנים יותר בירדן".
8. האם לדעתך אפשר לסמוך על האיראנים שיעמדו בהתחייבויות שלא לפתח נשק גרעיני?
"כל מדינה שהחליטה לפתח נשק גרעיני - לא הצליחו לעצור אותה: פקיסטן, הודו ואחרות. מדינות שהסכימו לפיקוח עשו זאת מסיבות פנימיות, כמו דרום אפריקה, שרצתה להתקבל למדינות חבר העמים, או אוקראינה שרצתה להסתפח לאיחוד האירופי. המסקנה שלי היא שכל מדינה שרצתה להשיג נשק גרעיני השיגה אותו. רק לחץ פנימי יעצור אותה. האיראנים הם אמני ההסוואה, עם רמה טכנולוגית מאוד גבוהה. לכן לא יספיק הסכם, אלא מנגנון פיקוח. ההנחה לגבי איראן צריכה להיות שהיא לא תזנח את השאיפות שלה, אלא רק בשל החלטה פנימית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו