מיישרת קו עם ארה"ב: מצרים הבהירה לחמאס שאין מנוס מפירוז עזה

התפתחות משמעותית במגעים לשחרור החטופים: מצרים וארה"ב עובדות במרץ על ניסוח מטרות המו"מ שיתנהל בזמן הפסקת האש, כאשר מצרים הצטרפה לעמדה הדורשת מחמאס להסכים לפירוז הרצועה.

חמאס אמנם לא שלל רשמית את ההצעה הישראלית, אלא הסתפק בהעברת הסתייגויות למתווכים, ומוכן לקבל נסיגה חלקית של צה"ל מהשטחים שנכבשו מאז ינואר. עם זאת, הפערים המהותיים נותרו בעינם, בעיקר סביב סוגיית הפירוז והתנאים לסיום מוחלט של הלחימה, כאשר לוח הזמנים דוחק בשל מצב החטופים וביקורו הקרב של הנשיא טראמפ בסעודיה. בישראל מקפידים להדגיש כי הלחץ הצבאי הוא זה שמניע את גמישותו המסוימת של חמאס בעמדותיו.

חמאס, לכאורה, שלל את ההצעה ה"ישראלית" שעליה דובר ביומיים האחרונים, אלא שתשובה שלילית רשמית לא הגיעה. במקומה חמאס הודיע למצרים וגם לקטאר, אף שזו תופסת כעת תפקיד משני, לאיזה מסעיפי ההצעה הוא מתנגד. בד בבד הוא דרש הבהרות ותיקונים בסעיפים האחרים.

מצרים העבירה את העמדה הזו של חמאס לישראל ולארה"ב תוך שהיא מדגישה כי אין מדובר בשלילה, אלא בעמדות שעליהן ניתן לדון.

מוכנים לנסיגה חלקית

על פי עמדת חמאס, הארגון לא מתנגד עקרונית לשחרור מיידי של 9 חטופים עם ההכרזה על העסקה. עם זאת, הוא מוכן לתת לישראל יותר חללים מחטופים חיים ורוצה לשמור קבוצת חטופים חיים לסיום המלחמה המלא. חמאס גם מוכן לקבל נסיגה חלקית של צה"ל (מהשטחים שנכבשו מאז ינואר) ולהמתין עם הנסיגה מציר פילדלפי, לתוך המו"מ בשלב ביניים. מנגד הוא דורש המשך שליטה באספקה ההומניטרית ודרכה באוכלוסייה. עוד דורש חמאס שהמו"מ יכלול דיון על סיום מוחלט של המלחמה, נסיגה מלאה של צה"ל ופתיחת מעבר רפיח. 

ישראל מצדה דורשת שחרור מיידי של 10 חטופים ועוד פעימות עם התקדמות המו"מ, ואינה מוכנה לסגת מכל השטח שנכבש מאז ינואר ובוודאי לא מציר פילדלפי. בנוסף לשחרור כלל החטופים, תמורת סיום הלחימה ישראל דורשת את פירוז הרצועה (ופירוק מלא של חמאס מנשקו), כמו גם שליטה ישראלית על חלוקת האספקה ההומניטרית.

המחלוקת המרכזית שלגביה מנסים כעת מצרים וארה"ב לנסח פשרה היא על אופי המו"מ שיתנהל במהלך הפסקת האש. לכולם ברור כי הפער של היום שאחרי בין ישראל לחמאס נראה בלתי ניתן לגישור, לכן ההתמקדות היא בניסוח נושאי המו"מ כעת.

המטרה: להניע הפסקת אש

מצרים וארה"ב עובדות על ניסוח פשרה בנוגע לאופי המו"מ שיתנהל במהלך הפסקת האש. הנוסח המתגבש מדבר באופן מעורפל על התנאים לסיום המלחמה, עם אמירות כלליות על שמירת ביטחונם של אזרחי ישראל ותושבי הרצועה.

המטרה היא להניע את הפסקת האש, ואת מהלך שחרור החטופים בתקווה שתימצא פריצת הדרך לפיתרון המלא. האמריקנים מפעילים לחץ על מצרים לשכנע את חמאס להתפרק מנשק, והמצרים מצדם נענים, יורדים מהגדר, ומבהירים לחמאס כי פירוז יהיה כנראה התנאי לסיום המלחמה. 

כך ניתן להסביר את הודעות כמה מראשי חמאס וגם הודעה בשם מה שכונה "ארגוני ההתנגדות והארגונים הלאומיים" שבכולן הסברים ארוכים על חשיבות השארת הנשק בידי "ההתנגדות" - קרי חמאס ויתר הארגונים, כשמירה על הכבוד הפלשתיני, ואפילו על מצרים עצמה. 

משקל חדש הוסף למאזן כאשר הרשות הפלשתינית העבירה למצרים מסר שרק לשלטון אחד תינתן הזכות לשאת נשק בשטחים הפלשתינים. עמדה זו השפיעה על המצרים, הרואים ברשות את נותנת הטון ברצועה ביום שאחרי.

בישראל קיימת תמימות דעים בדרג המדיני והביטחוני כי הלחץ הצבאי הוא שגורם לחמאס לשנות את עמדותיו, לצד המחאה הנמשכת בקרב האוכלוסייה נגדו והכנות למתווה חלוקת האספקה ההומניטרית בשליטה ישראלית.

לוח הזמנים דוחק, בראש ובראשונה בשל מצב החטופים והסכנה הנשקפת להם, אך גם בגלל לוח הזמנים העולמי שמקרב את מועד ביקורו של נשיא ארה"ב טראמפ בסעודיה. בישראל יודעים שהבית הלבן מעוניין לראות הסכם בתקופת הביניים הנוכחית.