ישראל צריכה לסמן גבולות גזרה ברורים להסכם, להתנגד בתוקף למריחת זמן איראנית ולחזק את האיום הצבאי האמין במקרה שהשיחות ייכשלו - כך סוברים מומחים לנושא האיראני.
בעוד ממשל טראמפ בבית הלבן חותר למעין "סדר עולמי חדש" שעובר באיראן לא גרעינית, ישראל נדרשת לעמוד על המשמר כדי למנוע קיצורי דרך, בין אם על חשבון הטיפול בחות'ים, התחזקות מחודשת של חיזבאללה או הסכם רפה שמאפשר שמירה על הישגיה הגרעיניים של איראן עד כה.
טוויטר
בשיחה עם מומחים לנושא האיראני והגיאו־פוליטי־ביטחוני הם משרטטים את הדרישות שלישראל אסור לסגת מהן במסגרת השיחות - שיתקיימו גם בסוף השבוע הקרוב בין ארה"ב לאיראן.
שוב - מזרח תיכון חדש
"המזרח התיכון החדש של טראמפ אמור להיות מרכיב משמעותי בסדר העולמי שהוא חותר לעצב. בראייתו של טראמפ - הסרת האיום הגרעיני מצד איראן, חיבור סוריה ולבנון לציר הסוני ויצירת גוש אזורי של מדינות המזוהות עם ארה״ב (ובכללו סעודיה וישראל), תייצר מערכת אזורית חדשה עם השפעה מופחתת של סין ורוסיה ועם הזדמנות לקידום מיזמי ענק כלכליים בינלאומיים", אומר ל"ישראל היום" מאיר בן שבת, ראש מכון משגב וראש המל"ל לשעבר. לדבריו "הגישה הזו מאתגרת את איראן, שחותרת להשיג במו"מ שלושה דברים: לשמר את מקסימום היכולות שבידיה, למנוע מגבלות מהותיות על חופש הפעולה שלה ולהסיר כמה שיותר מהסנקציות שמוטלות עליה".
החשש המרכזי הוא שאיראן - שמשדרת שביעות רצון גבוהה למדי מהשיחות - מפחיתה כך מעליה באופן דרמטי את הלחץ והאיום הצבאי שהציבה ארה"ב, וזה לבדו הישג עבורה. "לפי התגובה האיראנית אחרי השיחות בשבת, נראה כי ארה"ב לא ממצה את פוטנציאל האיום שהציבה מול איראן, ולכן האיראנים יכולים להציג בסופו של דבר הצעה מינימלית לטיפול בנושא הגרעין", אומר ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, חיזבאללה ומיליציות שיעיות במכון משגב. "השיחות - ובעיקר התוצאה שתהיה - יהיו מבחן לתיאום האסטרטגי בין ישראל לארה"ב".
ההישג של איראן
לדברי ד"ר מנשרוף, נראה כי איראן לכל הפחות מרוויחה מעצם קיום השיחות, כי כל עוד יש מו"מ - אין איום צבאי. "הם במצוקה אסטרטגית, עוד לא הגיבו לנו מאותה תקיפה בספטמבר. נוסף על כך, דעת הקהל האיראנית מתנגדת למצב מלחמה וגם עיבוי הכוחות נגדם שימש גורם דוחף לשיחות ולדחיית מתקפה", אומר ד"ר מנשרוף. "האיראנים התקפלו כבר פעמיים: לפני חודש לא הסכימו בכלל לשיחות ובכלל לא הסכימו לשיחות ישירות - אלה ואלה התקיימו בשבת האחרונה. חמינאי עשה כאן מחווה כפולה כדי להחליש את האיום הצבאי, וגם כי הוא התרשם שטראמפ רוצה מאוד הסכם".
גם ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לנושא איראן, מתייחסת להסכמה האיראנית בכלל לשיחות. לדבריה, "האיראנים נכנסו למשא ומתן במטרה למשוך זמן. הם אפילו הודו בזה. מצד שני אני סומכת על טראמפ ועל חוסר הסבלנות שלו שלא ייתן להם למשוך זמן. הוא נתן להם אולטימטום מאוד קצר. אם הוא יעמוד בדיבורו, לא תהיה להם דרך למשוך את הזמן. המטרה של האיראנים בכניסה למשא ומתן היא בראש ובראשונה להסיר את הסנקציות נגדם ואחר כך לדבר על הגרעין.
"הם מסכימים לוותר על חלק מההישגים שלהם בתחום הגרעין. הם נמצאים במצב כל כך קשה, שכדי להציל את העור של עצמם או כדי למשוך זמן מול העם שלהם, שעלול להתפוצץ כל רגע, הם חייבים להיות בשיחות האלה".
לא רק גרעין
עיני האיראנים נשואות בחשש לחודש אוקטובר. אז, בהיעדר הסכם, עשויות לחזור - ובגדול - הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם עליה. תאריך היעד הזה הוא איום נוסף שילך ויתממש על המשטר האיראני, ולכן על ישראל לדרוש ללחוץ את איראן לפינה, לדרוש לקצוב זמן לקיום השיחות ולא להתפשר איתה, ולא רק בהיבט של תוכנית הגרעין – כך לדברי ד"ר מנשרוף. "אסור להסיט את המבט מההיבט האזורי. יש כמה היבטים שבהם הבעיה האיראנית מחריפה: גם החות'ים שמחזיקים ביכולות שיגור נגד ישראל ואסור לארה"ב להפחית את הלחץ עליהם ברקע השיחות, גם חיזבאללה שהאיראנים ממשיכים לחמש עכשיו דרך הים, מה שמסכן את הישגי המלחמה בלבנון. אסור להעמיד את סוגיית הגרעין כסוגיה נפרדת".
ביחס להיבט האזורי אומר מאיר בן שבת כי "אם טראמפ ייכשל במניעת גרעין איראני יהיו לכך השלכות על התנהגות כל שאר השחקנים במזרח התיכון. טראמפ מבין זאת וגם האיראנים. על הרקע הזה אפשר להבין את החשש הישראלי מפני הסכם רע שעלול לספק מוצא נוח לנושאים ונותנים: לדוגמה, הסכם שיתמקד רק בעצירת ההתקדמות האיראנית בגרעין ולא בביטול מוחלט של היכולות הגרעיניות.
"אם יישארו יכולות גרעיניות בידי איראן - סעודיה ודאי תרצה גם היא להגיע ליכולות כאלה. ולכן הגישה שארה"ב צריכה לאמץ בהתמודדות עם האתגר הזה במהלך השיחות היא להבהיר: לא להם (לאיראנים) ולא לכם (הסעודים)".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו