קשה לזכור מתי בתולדות המדינה ראש ממשלה נקרא לנשיא ארה״ב מעכשיו לעכשיו. ב-16 השנים האחרונות בהן אני מסקר הזירה המדינית, לא ארע תרחיש שכזה.

פעם אחת בלבד בעשור וחצי האחרון, התווספה מדינה באופן בלתי מתוכנן למסע של ראש הממשלה בחו"ל. היה זה ב-2020 כשבדרך חזרה מוושינגטון, נתניהו אסף במוסקבה את נעמה יששכר. נתניהו וטראמפ גם נפגשו לפני חודשיים בסך הכל.

כך שצריכות להיות סיבות, ואולי גם נסיבות, חריגות מאוד שיסבירו את המתרחש. מתברר שיש כאלה. בתמצית אפשר לומר שמהצד הישראלי יש דחיפות לקיום הפגישה, ואולם מהצד האמריקני מדובר בבהילות של ממש.

בעוד נתניהו ואנשיו סברו שכאשר טראמפ אומר לו בטלפון וגם באופן פומבי, "אולי ראש הממשלה יבוא בשבוע הבא לוושינגטון", הוא בעצם מתכוון ל"אחרי החגים" - הרי שהנשיא האמריקני היה רציני לגמרי. כל כך רציני שהוא פותח את שבוע העבודה הראשון אחרי הטלת המכסים על העולם, בפגישה עם נתניהו.

מה הסיבות? 

אכן לטראמפ יש עניין עצום שנתניהו יבוא אליו במהירות משום שהוא רוצה להראות לבוחריו, וגם ליושבי הפלנטה כולה, ששינוי כללי הסחר העולמי עליו הצהיר בשבוע שעבר, גורם למנהיגים מרחבי העולם לעלות אליו לרגל. גם הלילה בשיחה עם עיתונאים טראמפ הבהיר שיש מקום למשא ומתן על המכסים, ובלבד שהסחר עם אמריקה יהיה הוגן.

רצה הגורל שאחד המנהיגים המוכרים ביותר בעולם הוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו – מה שדי מעצבן את יריביו המקומיים. ואף שהוא שהמשק הישראלי זעיר ביחס לסין, קנדה או האיחוד האירופי, הרי שעצם ההגעה הדחופה של נתניהו לבית הלבן, תסמן את הבאות לראשי מדינות אחרים. או כך לפחות טראמפ רוצה להאמין ולהראות. זה ההסבר המרכזי לבהילות האמריקנית.

כמובן שגם לנתניהו יש אינטרס פוליטי וכלכלי מובהק להראות לעם בישראל שהוא לכל הפחות מנמיך את גובה המכסים שהטיל עלינו טראמפ. כך שהצהרה הצפויה של שני האישים הערב (שעון ישראל) בדבר הסכמות בין המדינות לגבי רף המכס תעשה טוב לכולם. גם לטראמפ, גם לנתניהו, גם לישראל שתקבל כנראה הנחה ושוב תמצב את עצמה כחלוצה עולמית. WIN WIN WIN, כלשון המארחים.

אבל לא רק המכסים יהיו על הצלחת בבית הלבן הערב, אלא גם הסוגיות הביטחוניות הבוערות מבחינתה של ישראל. הראשונה שבהן היא איראן והחשש, על הנייר לפחות, שטראמפ יפול למלכודת שטומנים לו האיראנים וייכנס איתם למשא ומתן.

ישראל לא יכולה וכנראה לא תנסה למנוע את עצם השיחות עם איראן. המשמעות של התנגדות כזו היא דחיפת ארה"ב למלחמה וזה דבר שאל לישראל לעשות. אך מה שנתניהו כן יכול להזהיר מפניו הם משיכת זמן מצד איראן וכמובן הסכם גרוע. הסיכוי שטראמפ יאפשר לאיראן להשאיר תשתיות גרעין מסוכנות במסגרת הסכם חדש, קטן מאוד.

הנשיא האמריקני מבין היטב את הבעיה. אולם, כניסה לשיחות בלתי נגמרות כן יכולה לקרות. ואת זה בישראל היו רוצים למנוע. הרי הזמן פועל כרגע לטובת האיראנים שמשקמים תשתיות אחרי הפגיעה של חיל האוויר ביכולות שלהם בסוף 2024. סביר שנתניהו ילחץ את טראמפ לפעול, או יבקש את הסכמתו שישראל תעשה זאת. העיקר הוא לא להמתין עוד.

לא רק עזה

הנושאים הנוספים שעל השולחן הם כמובן עזה והחטופים, וכן המתיחות הגוברת בין ישראל וטורקיה אודות אזורי השליטה בסוריה. טראמפ יהיה חייב לשים קו אדום לידידו ארדואן. זה מן הסתם מה שיבקש ממנו נתניהו.

יש סיבות טובות לחשוב שהנשיא ייענה לנתניהו בשתי הסוגיות. שכן גם בכהונה הנוכחית, טראמפ מוכיח בכל צעדיו מחויבות מוחלטת לביטחון ישראל. בעזה, בסוריה ובלבנון הוא נענה לכל הבקשות של ישראל. אם רק נרצה הוא ינהג באותו אופן בנוגע לאיראן.