בזמן שהעובדות מתבררות לאשורן בחקירת המשטרה ובבית המשפט לסירוגין, אפשר ורצוי להביע גם עמדה מוסרית ברורה: הדעת לא סובלת שיועצי ראש הממשלה, כך לפי זהותם אל מול עיתונאים ישראלים, ידבררו ישות זרה - בשעה אחת יוציאו ידיעה על ענייני לשכת נתניהו, ובשעה אחרת ישכנעו כי קטאר היא בכלל חובבת ציון שתביא במהרה לשחרור החטופים.
עו"ד חדד בדיון על הארכת מעצרם של אוריך ופלדשטיין // אלינור שירקני-קופמן
אנשים שעובדים בצמידות לראש ממשלה, שנכנסים לאקווריום ושנחשפים למידע כעניין שבשגרה לא יכולים לקבל גם שכר ממדינה זרה - על אחת כמה וכמה שלא מקטאר, חובבת האחים המוסלמים. מבחינה חוקית, יש כנראה חשיבות לכך שהם היו יועצים חופשיים, ולא עובדי מדינה המחויבים לעבודה עבור נתניהו בלבד. ציבורית? יש כאן טעם לפגם.
משהדברים נאמרו, אתייחס עתה לשלושה עניינים שעל הפרק: החשד למסירת ידיעה סודית לכאורה על ידי יונתן אוריך למתווך או לקטאר, מבצע ה"הלבנה" של מדינה מממנת טרור ומייסדת "אל־ג'זירה", ולסיום - למסורת של רשויות אכיפת החוק, בשילוב תקשורת להוטה מדי בענייני נתניהו, להפריח לאוויר תיקי "בגידה" שמסתיימים לא פעם בשילוב של "כשר אבל מסריח".
מתחייב בירור יסודי
תחילה - לחשד, אולי היחיד, שהופך את החקירה הזו נגד פלדשטיין ואוריך מאירוע בעייתי מוסרית לאירוע פלילי לכאורה. מהשאלות ששאל עו"ד עמית חדד את החוקרת בתיק, עולה כי המשטרה חושדת שאוריך העביר מידע סודי מהקבינט לקטאר.
בעוד בשנים האחרונות, וביתר שאת בשל הרחבתו במלחמה הנוכחית, הקבינט הפך פעמים רבות למסיבת עיתונאים והשרים עושים במידע להטוטי יח"צ מרהיבים - הדין בוודאי מחייב שהדבר לא יהפוך לשגרה. כשפרסומים עיתונאיים של הדלפות עוברים חובת צנזורה, השאלה שנמצאת במרכז התיק - האם אוריך העביר מידע סודי מהקבינט למדינת קטאר או לכל מדינה זרה - מחייבת בירור יסודי.
גילוי נאות מתחייב: אני מכירה את אוריך כבר שנים ארוכות. הוא אוהב את מדינת ישראל, ואני לא מאמינה שדבק בו הרבב הזה. אך במקום הזה היה ראוי גם לראש הממשלה, שסומך על אנשיו, לצאת באמירה ציבורית: יש לברר את העובדות לאשורן.
לחזור למוסכמות היסוד
הפעולות להלבנת קטאר, כפי שהן מתבררות מהדיון הראשוני בבית המשפט, שמות באור מגוחך את הסערה שלוותה לפרשת קטארגייט בתחילתה. שיטת העבודה של קטאר היא מימון נרחב לכל מי שילבין את שמה בעולם: ביד האחת תומכת טרור - וביד השנייה מממנת מונדיאל וקבוצות ספורט; ביד האחת מארחת את בכירי חמאס - וביד השנייה מארחת את הבסיס האמריקני הגדול באזור, ומקבלת תדמית חיובית בשל כך.
קטאר פיזרה פה כסף על אנשי עסקים, בכירים בעולם הביטחוני לשעבר, ומתברר שגם הכסף שפיזרה לכאורה על יועצי נתניהו הוא אינטרס מובהק שלה. העובדה שזעקה מרה קמה רק כעת מעמידה באור את האותנטיות המזויפת של מתנגדי הממשלה בכל מחיר.
ובפער הזה, שבין שאלת הפלילי לשאלת המוסרי, קמה ונופלת עוד פרשה - עד שזו תתברר. בינתיים, אפשר לחזור למוסכמות יסוד שקשורות בעבותות לאירועים האחרונים: לא עוצרים עיתונאי על עבודתו לימים ארוכים רק כדי שישמש מתווך להבאת "הדגים הגדולים" לבריכה.
מוסכמת יסוד נוספת, וחשובה לא פחות: איש לא אמור ליהנות מכספי הדמים של קטאר - גם לא אנשי עסקים ישראלים. מי ייתן שאלו שמטיפים לכך גם ינהגו כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו