מומחה טוען: זהו פרק הזמן שחייבים לנצל את ממשל טראמפ לשינוי המצב האסטרטגי
מומחי הביטחון ב"מיינד ישראל" קוראים "לנצל את התמיכה האמריקנית" • בדבריהם ישנה אזהרה מפני השלכות הפילוג הפנימי • ההמלצה: להתמקד בהשפעה אזורית ולחזק את הברית עם וושינגטון • במכון מעריכים: "סעודיה תביא מדינות נוספות להסכמי שלום"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"הזדמנות היסטורית: השנתיים הראשונות של ממשל טראמפ הן אפשרות לחזק את העוגנים האסטרטגיים של ישראל" - כך מעריכים במכון המחקר, "מיינד ישראל", בנשיאותו של ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין.
בהערכת מצב לקראת 2025, סבורים במכון כי חזרתו של טראמפ לבית הלבן היא הזדמנות לקדם את מעמדה של ישראל בשורה ארוכה של היבטים: "הרחבת הנורמליזציה (של ישראל במזה"ת) וחיבור למחנה הסוני הפרגמטי; חיזוק המענה למגוון האיומים מאיראן – בראשם האיום הגרעיני; שיקום הלגיטימיות של ישראל, מדיניותה ומעמדה אחרי המלחמה; גיבוש מענה לאיום המתפתח מתורכיה והאסלאם הסוני הג'האדיסטי בסוריה; חופש פעולה להרחיב הפעילות הישראלית לעיצוב המציאות מעבר לגבולותיה; שיפור התנאים להתמודדות ישראל בזירה הפלשתינית, ביטחונית ומדינית; שדרוג היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב לכדי ברית פורמלית".
בצד חלון ההזדמנויות במכון מזהירים כי העימותים הפנימיים בתוך ישראל, פוגעים בה קשות. ד״ר אבנר גולוב, סגן נשיא "מיינד ישראל" ובכיר לשעבר במטה לביטחון לאומי (מל"ל) אמר ל"ישראל היום" כי הוא שומע מעמיתים במדינות ערב ובמדינות העולם שהמריבות בתוך העם פוגעות בישראל.
"סעודים, אמירותיים, מצרים, הודים סינגפורים, יפנים, ודרום קוריאנים – כולם אמרו לנו, 'אתם נראים יותר חלש כשאתם לא ביחד. תפסיקו להתרכז בענייני פנים. תתחילו להשפיע על מה שקורה'. אנחנו מעייפים את עצמנו במריבות פנימיות. תשומת הלב שלנו היא פנימית במקום החוצה", אומר גולוב.
על רקע החסות שמעניק נשיא טורקיה ארדואן לשלטון החדש בסוריה מוסיף גולוב כי "מדינות משקיעות בעוגנים אסטרטגיים ואילו אנחנו מערערים את עוגנים האלה. זה קורה בשעה שדווקא דווקא תחת טראמפ יש הזדמנות לקבע אותם".
למה הכוונה?
"ישראל צריכה לומר לעצמה, שהיא מעצמה אזורית שרוצה להשפיע מעבר לגבולותיה, הרבה מעבר לקיר הברזל, כמו שעושות מעצמות אזוריות אחרות כמו טורקיה או איראן", ענה גולוב.
איך זה קורה באופן מעשי?
"ישראל צריכה לחזק את הלגיטימיות שלה באזור, וסעודיה היא המדינה שיכולה לתת לה את זה. נכון שכבר יש את הסכמי אברהם אבל הלכו קצת אחורה כתוצאה מהמלחמה", אומר גולוב. "לעומת זאת, אם סעודיה תבוא, היא תביא איתה מדינות ערבית נוספות. ביחד עם האמריקנים, הקבוצה הזו תוכל להיות משקל נגד וחזית אחידה, מול האיראנים מכאן והתורכים והקטארים, שהם אנשי אחים מוסלמים מכאן".
מה לגבי היום שאחרי המלחמה?
"ישראל יוצאת מהמלחמה כאשר היא יותר תלויה מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית בארה"ב. בנוסף הממשל האמריקאי הנכנס יאופיין באי וודאות ועיסוק מאסיבי בתמורות בזירה האמריקאית וזה עלול להקרין על יכולתו לקדם מדיניות חוץ אפקטיבית. שיפור המיצוב של ישראל בשנים הקרובות, השבת הביטחון והכלכלה הישראלית למסלול הוא והיכולת שלה לקדם את מדיניות החוץ שלה מוכרעים במידה רבה ע"י שימור 'היחסים המיוחדים' עם ארה"ב וביצורם כיחסים דו-מפלגתיים המבוססים על ערכים ואינטרסים משותפים וקשר בין שני העמים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו