"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האו"ם חושף: כך תוכל ישראל לבטל את צווי המעצר

דובר בית הדין הבינלאומי הפלילי מסביר כי המדינה יכולה לבקש הפסקת ההליכים אם תוכיח קיום חקירה "רצינית" של החשדות ברמה הלאומית • במקביל, מתברר כי ללא נוכחות פיזית של הנאשמים - לא יתקיים משפט

,עודכן
0השמעה
"הנאשמים יכולים לערער על קבילות ההליכים". צילום: Getty Images

דובר בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) העלה את האפשרות שבית הדין יפסיק את הההליכים נגד רה״מ בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, אם ישראל תחקור ״חקירה רצינית״ את האשמות שעומדות בבסיס הצווים.

דבריו של דובר האו״ם עבדאללה פאדיל צוטטו בידיעה שהתפרסמה אתמול (שבת) באתר חדשות האו״ם על הוצאת צווי המעצר נגד המנהיגים הישראלים.

בתשובה לשאלה "מה קורה בהמשך", השיב הדובר כי יש אפשרות להביא להקפאת הצווים.

"בשלב קדם-משפט, הנאשמים יכולים לערער על קבילות ההליכים. המדינה הנוגעת בדבר או החשוד יכולים לבקש מה-ICC להפסיק את ההליכים נגדם, אך זאת בתנאי שיש הוכחות לקיום הליכים משפטיים רציניים ואמיתיים ברמה הלאומית לאותם החשדות”, אמר עבדאללה.

עוד הוסיף עבדאללה כי ״האחריות המרכזית לחקור היא על מערכת אכיפת החוק של המדינות, אך אם חקירה אמיתית אינה מתנהלת - אזי על בית הדין הבינלאומי לנהל חקירה ולהגיש אישומים בעניין״. עוד הוסיף: ״זה לא די שתהיה קיימת מערכת משפט, אלא שמערכת המשפט הזאת צריכה להראות שהיא אקטיבית ביחס לחשדות על הפשעים הרלוונטיים״.

גלנט, נתניהו ותובע בית הדין קארים חאן. "מאז הוצאו הצווים בשבוע שעבר הודיעו חלק מהמדינות החברות בביה"ד הפלילי הבינלאומי כי יכבדו את הצווים",צילום: ללא קרדיט

כזכור, שופטי בית הדין אישרו בשבוע שעבר את את בקשתו של התובע הכללי כרים חאן לדרוש את מעצרם של נתניהו וגלנט באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שהתבצעו לכאורה במהלך המלחמה בעזה.

גורמים משפטיים בכירים, ביניהם היועמ״שית, החוו את דעתם כי הדרך היחידה לעצור את ההליכים, היא בעזרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתקבל מנדט לבדוק את האשמות כלפי ישראל, נתניהו וגלנט.

ועדת חקירה ממלכתית מתייחדת בכך ששופט ממנה את חבריה, ולא פוליטיקאים - על פי אותם גורמים, כל ועדה אחרת תיחשד כמוטה על ידי הפוליטיקאים שעומדים במרכז החשדות בביה״ד.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "הדרך היחידה לעצור את ההליכים, היא בעזרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית",צילום: יהודה בן יתח

נתניהו, כחלק מהתנגדותו הקטגורית לועדת חקירה ממלכתית סירב לפעול להקמתה. רק לאחרונה דווח בישראל היום כי בכוונתו להקים ועדת חקירה ״מיוחדת״ לשם חקירת האסון ולמנות את חבריה בהצבעה בכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר