ביה"ד בהאג: מדיניות ישראל ביו"ש אינה חוקית, מהווה סיפוח ומפלה - ועליה לשים קץ לשליטה שלה באזור

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) פרסם היום (שישי) את חוות דעתו בנוגע לחוקיות השליטה הישראלית ביהודה ושומרון. בית הדין קבע כי "מדיניות ההתיישבות של ישראל ביו"ש ובמזרח ירושלים אינה חוקית". בישראל נערכו לחוות דעת זו, ונשיא בית הדין ציין כי "אם הכוח הכובש מציג כוונה לשליטה קבועה בשטח, הדבר עשוי להצביע על סיפוח".

השופטים הדגישו כי "ישראל חייבת לסיים את נוכחותה בשטח הכבוש במהירות האפשרית". השופטים הוסיפו כי על ישראל להפסיק לבנות התנחלויות חדשות, ולבטל תחיקה שמסדירה את המצב הלא חוקי, ולפצות על הפרת המשפט הבינלאומי. בנוסף, בית הדין קבע כי מדיניות ההתיישבות של ישראל ביו"ש מפרה את אמנת ז'נבה, וכי "ישראל נשארה כוח כובש בעזה, גם לאחר ההתנתקות".

נשיא בית הדין בהאג הצביע על כך שהמדיניות והפעולות של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים נועדו להיות קבועות וליצור תוצאות בלתי הפיכות בשטח, ובכך עולות כדי סיפוח של חלק גדול מהשטח הכבוש. "רכישת שטח כך מנוגדת לאיסור לרכוש שטח בכוח", אמר נשיא בית הדין, והוסיף כי מדיניות ההתיישבות הובילה לאלימות כלפי פלשתינים ונכשלה במניעתה.

השופטים ציינו כי על בית הדין יש לבחון את התוצאות המשפטיות של מדיניות ישראל ומעשיה ושל נוכחותה הנמשכת בשטח הפלשתיני הכבוש. אם המדיניות מנוגדת למשפט הבינלאומי, יש לקבוע את התוצאות המשפטיות הנובעות מכך לישראל, למדינות אחרות ולאו"ם. "שאלת השופטים מושתתת על ההנחה שהשטח כבוש בידי ישראל. ב-1967 ישראל כבשה את הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ואירועים עוקבים לא שינו את מעמד השטח בתור שטח כבוש".

עוד קבע בית הדין כי רצועת עזה, למרות ההתנתקות ב-2005, נחשבת עדיין כחלק מהשטח הכבוש. "ישראל עדיין מסוגלת לשלוט ברצועת עזה בהיבטים מסוימים, ודאי מאז 7 באוקטובר. לכן ההתנתקות לא שחררה לחלוטין את ישראל ממחויבויותיה", נכתב בחוות הדעת.

בית הדין חזר על הקביעה כי מדיניות ההתנחלות הנמשכת של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מנוגדת לאמנת ז'נבה, ואסור לכוח הכובש להעביר אוכלוסייה לשטח הכבוש. השופטים ציינו כי ישראל מעניקה תמריצים לעבור לגדה, מסדירה מאחזים שנבנו בניגוד לדין, ויוצרת תשתיות אזרחיות המשלבות את השטח בישראל. "מדיניות הקרקע של ישראל אינה עולה בקנה אחד עם תקנות האג", סיכמו השופטים.

בישיבה שהתקיימה היום במשרד החוץ העריכו כי ישנו סיכוי גבוה לחוות דעת עוינת, אך אמרו כי היא אינה מחייבת את ישראל. החשש העיקרי הוא מפני אימוץ של ההחלטה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, שעשויה להצביע עליה ולהפוך אותה למחייבת את מדינות המערב ביחס לישראל.

גורמים במערך החוץ צופים כי במקרה שכזה, הווטו האמריקני יפיל את ההחלטה. מבחינת מדינת ישראל הרשמית, החלופה לכך כלל לא אפשרית בשל ההרסניות האפשרית של ההשלכות.