גלנט שכח: ישראל צריכה את צרפת לצידה

בית המשפט בצרפת צפוי להכריע היום (שני) בסוגיה של כניסת ישראלים לתערוכת הנשק "יורוסאטורי" (Eurosatory). לאחר שנפתחה אתמול, סורבה כניסתם של נציגים ישראלים לתערוכה, וחברה אמריקנית נדרשה לכסות מוצרים ישראליים שמשולבים במערכות הנשק המוצגות. בעקבות כך, נציגי החברות הישראליות ארגנו כמה פגישות עם בכירים צרפתים ונציגי הקהילה היהודית בצרפת הפגינו מול התערוכה.

מערך יחסי החוץ של מדינת ישראל, שסובל מפיצול לצרכים פוליטיים, גידל בשבוע שעבר "ראש" שלישי ותרם לברדק הקיים ממילא. לצד השר דרמר שמנהל את היחסים מול האמריקנים בהדרכת נתניהו, ומשרד החוץ שאמון על יתר המדינות, שר הביטחון יואב גלנט - ללא תיאום מראש - פתח חזית מול צרפת כאשר צייץ בחריפות נגד המדינה שהחליטה להדיר את רגלי הישראלים מתערוכה ביטחונית חשובה במיוחד. מסע הלחצים שהוביל את גלנט לפעול היה מן הסתם כבד מאוד, הרבה כסף נמצא על השולחן באותן התערוכות ולישראלים יש הרבה מה להציע.

כעת מתברר כי התגובה הרשמית של גורמים בכירים במשרד החוץ כללה גם את מורת הרוח במשרד ראש הממשלה.

מניות מול לבנון

במפת האינטרסים של ישראל, צרפת משחקת תפקיד חשוב מאוד: היא מדינה מובילה באיחוד האירופי ולישראל יש שם אוזן קשבת. לא רק זה, אלא שבאינטרסים המיידיים של ישראל להחזיק את צרפת לצידנו, בראש ובראשונה במאבק מול הגרעין האיראני. צרפת מקדמת סנקציות חדשות מול איראן בניסיון אולי אחרון למנוע ממנה לפרוץ לגרעין בטווח המיידי - גם במחיר עימות מול ארה"ב שמנסה למנוע זאת.

מיותר לציין שמי שתיהנה מפירות ההצלחה הצרפתיים בנושא היא ישראל, שנמצאת על הכוונת האיראנית, ולא באופן מטאפורי בלבד.לא רק זו, אלא שבקואליציית ההגנה על ישראל מפני תקיפה איראנית באפריל, שיחקה צרפת תפקיד חשוב לצד מדינות נוספות. לא מדובר בסיוע של מה בכך, ואף שיש למדינה נטיות פרו־פלשתיניות, במשרד החוץ יודעים לנהל את הדיפלומטיה מול צרפת באופן שלא סוגר את הדלת לבקשות הבאות של ישראל ממנה.

גלנט, שניסה לבעוט את צרפת אל מחוץ למעגלי התיווך מול לבנון, שכח לרגע את המניות שיש לצרפת במדינה השכנה. אף שבישראל החליטו כי הערוץ העיקרי למו"מ מדיני מול לבנון יהיה האמריקני באמצעות הוכשטיין - הערוץ הצרפתי נוהל גם בימיו של אלי כהן וממשיך גם כעת בהובלת משרד החוץ. גם וגם.

התערבות בוטה

במערך החוץ כינו את התנהלותו של שר הביטחון בלשון הדיפלומטית כ"לא מקובלת". לשר הביטחון יש מנדט בניהול הצבא, בעוד ביחסי החוץ עליו לתאם מסרים או ביקורים בערוצים המקובלים. בעיקר כי אחרת, התמונה הישראלית המתקבלת כלפי חוץ היא של פדרציה רב־ארגונית, ולא של מדינה מסודרת.

האינטרסים של מדינת ישראל כרגע מרוכזים בתמונה הגדולה - איראן, התרחבות המלחמה, סיכוי למערכה בלבנון. מול כל אלה צרפת נדרשת להיות בצד הישראלי, והמסר הלא מתואם של גלנט נתפס כהתערבות בוטה בעבודה הנדרשת לשימור היחסים בין המדינות.