לדיראון עולם: פסיקת האג יהירה ופוליטית

ספק אם חבורת השופטים מהאג ביקרה אי־פעם בכנסיית סנט קלמנט דיינס שבלונדון. בסמוך לה מוצב כבר יותר מ־30 שנה פסלו של הגנרל הבריטי ארתור האריס. המלכה אליזבת האם הסירה את הלוט מהמונומנט הזה בגאווה רבה, למרות מחאות עזות של ממשלת גרמניה. האריס היה איש המפתח שניהל והכווין את "הפצצות השטח" האוויריות של הבריטים על ריכוזי האוכלוסייה בערי גרמניה. ההפצצות הללו הרימו תרומה מכרעת לכניעתו של האויב הנאצי.

שוו בנפשכם תרחיש, שבו בית הדין בהאג (שטרם נוסד אז) או טריבונל בינלאומי דומה אחר היה מורה להאריס לחדול מההפצצות המאסיביות הללו, שיצרו מה שהיום מכונה "חומות אש" או "סופות אש". אלה הרגו כ־600 אלף אזרחים והרסו כ־6 מיליון מבנים בהמבורג, בדרזדרן, בקלן, בברלין ובערים נוספות.

דמיינו שטריבונל נוסח האג היה מורה לעצור את ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה ששלח את האריס ואת המפציצים שלו לכתוש את ערי גרמניה הנאצית, או מורה לבריטניה ולבעלות הברית לחדול מהמלחמה שם, באופן כולל או נקודתי - כפי שבית הדין בהאג הורה לישראל ביום שישי בעניין רפיח.

אם חלילה היה קורה כדבר הזה, ובעלות הברית היו חדלות מהלחימה, הדבר היה מסייע לנאצים להמשיך את השמדת העם היהודי ולהמשיך בכיבושיהם ובפשעיהם, וכמובן - דוחה את כניעתם. האריס עצמו ניסח אז את פילוסופיית המוסר שלו מול מבקריו כך: "הנאצים נכנסו למלחמה תחת האשליה הילדותית שהם יפציצו את כולם ואיש לא יפציץ אותם. הם זרעו רוח, וכעת יקצרו סופה".

ההשוואה ההיסטורית המתבקשת חוזרת ל־1945, כי בית הדין בהאג מסייע עכשיו לנאצים של דורנו מחמאס - שנשבעו פעם אחר פעם להשמיד את ישראל ולרצוח בנו - להמשיך להחזיק מעמד. הם מסרבים להיכנע ומתעקשים להמשיך להחזיק בחטופים. בית הדין בהאג מסייע עכשיו לארגון טרור מהגרועים בעולם לשמר את כוחו, לשמר את הרוע ולהמשיך ולבצע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

שפל עמוק

מוסרית ומעשית, ישראל חייבת לסרב לפסיקה. החוב שלנו לחטופים שעדיין מוחזקים ברצועה הוא להמשיך ללחוץ צבאית על חמאס בכל הכוח, בסבלנות, באורך רוח ובחוכמה, או אם להשתמש בלשונו של האריס: "חמאס נכנסו למלחמה תחת האשליה הילדותית שהם יפגעו בכולם ואיש לא יפגע בהם ובעוזריהם. הם זרעו רוח, ועכשיו יקצרו סופה".

ישראל מתנהלת בעזה כמו אמא תרזה. אין עוד צבא בעולם שנוהג כמו צה"ל בעזה. חברי בית הדין בהאג שרוצים לעצור אותנו ברפיח (וזו רק ההתחלה) יודעים זאת, אבל פסיקתם מלאת היוהרה והצביעות אינה משפטית - היא פוליטית, מוטה, אנטישמית וניזונה מעוינות בסיסית לישראל. היא כמובן לוקה גם בסטנדרט כפול, שמתעלם ממלחמות ומצבאות בדורנו שהרגו רבבות של בלתי מעורבים, ונטפלת בלעומתיות מתריסה לישראל, שמאכילה, משקה ומתדלקת את אויביה - ואף מעניקה מחסות מוגנים ל"בלתי מעורבים" שבחרו את חמאס כהנהגתם.

בדברי הימים תירשם החלטת בית הדין מיום שישי לדיראון עולם. היסטוריונים עוד ינתחו כיצד הידרדרה הערכאה השיפוטית הזאת לשפל כה עמוק, בעוד סירובה הצפוי של ישראל לציית לפסיקה ייראה ממרחק הימים כנקודת אור בתוך חשיכה גדולה.