הפעולה ברפיח: גם למצרים יש אינטרס לשמור שהמשבר לא יוביל לכאוס אזורי

עוד לפני תחילת הפעולה ברפיח, מצרים קיבלה הודעה רשמית מהצד הישראלי, כאשר בדרגים הבכירים נערכו שיחות שנועדו לתת מענה לחששות של המדינה השכנה. אחרי כישלון התיווך הקטארי לעסקת חטופים, מצרים קיבלה את חסותה על השיחות. בפני המשלחת הונחו לראשונה ויתורים משמעותיים מהצד הישראלי, כדי להוכיח רצינות. ברגע האחרון סינוואר היה זה שדחה על הסף את המצרים, ואז הגיעה הפעולה ברפיח.

בציר הדיפלומטי מול מצרים, ישראל נקטה בכל הצעדים כדי להוכיח שהיא מגיעה לפעולה הרחבה ברפיח רק כשאין מנוס, והדגישה את הפעולה הנדרשת לעצירת פעולת ההברחות בציר פילדלפי. למרות הנכונות מהצד הישראלי, שיתוף הפעולה והמידע המצרים פועלים כדי לבלום את הרחבת הפעולה ברפיח. תחילה עם ההצטרפות לתביעה נגד ישראל בהאג וכן כאשר סגרה את מעבר הסחורות לעזה כדי להגדיל את הלחץ הבינלאומי ההומניטרי מדינת ישראל.

בשיחה עם ראש המל"ל לשעבר וכיום ראש מכון משגב מאיר בן שבת הוא מבהיר כי חשיבות הפעולה ברפיח  קריטית לביטחון ישראל. לדבריו "אי אפשר למוטט את צבא חמאס בלי לטפל בחמישית מכוחו. יתרה מכך, אי אפשר להשאיר ללא טיפול את רצועת הגבול שדרכה מתבצעות הברחות של נשק ושל אמצעים לייצור נשק. אם לא נבטיח שליטה באזור הזה, חמאס תוכל לשקם את כוחה במהירות.

"פשיטות מוגבלות וממוקדות לא יכולות להוות תחליף לכך. אפשר יהיה לפעול בדרך זו לאחר הפעולה לפירוק התשתיות, כדי לשמר את ההישג. בשום אופן לא כתחליף לה". ביחס למתיחות מול מצרים אמר כי "מיטוט היכולות הצבאיות של חמאס זהו גם אינטרס לביטחון הלאומי המצרי. שנית, מצרים רואה לנגד עיניה את משמעות ההתעצמות הצבאית של חמאס ומבינה שאי אפשר להשאיר את המציאות ברצועת הגבול ללא טיפול אפקטיבי. היא גם רואה את הצעדים שישראל נקטה כדי למנוע נהירה המונית של הפלסטינים לשטחה ומעל הכל קיים גם תיאום".

היום (שלישי) היה זה השר ישראל כ"ץ שהטיל את האחריות חזרה על כתפי המצרים, באופן דיפלומטי כמובן. "העולם מטיל על ישראל את האחריות לנושא ההומניטרי, אבל המפתח למניעת משבר הומניטרי בעזה הוא כעת בידי ידידינו המצרים. החמאס לא ישלוט במעבר רפיח - זהו צורך ביטחוני עליו לא נתפשר", כתב שר החוץ. הצעדים הגלויים מגלים מעט מהתקשורת הישירה והסמויה בין המדינות על רקע הפעולה הצבאית ברפיח. באופן טבעי מנהלים את המגעים הדרג הבכיר בשב"כ והמל"ל במשרד ראש הממשלה - הפוטנציאל נפיץ, אך כעת בשליטה.

חלופת המסרים כוללת עדויות לדאגה העיקרית בצד המצרי - מנוסה של תושבי עזה לשטחם ברקע פעילות עצימה ברפיח, כזו שעשויה לצאת לדרך בימים הקרובים. גורמים בישראל טוענים כי החשש המצרי נוגע גם בטיפול היסודי שישראל עשויה להעניק למנהרות החוצות לשטח מצרים ודרכן הועברו אמצעי לחימה בקנה מידה שטרם נחשף. המצרים איימו כבר באמצעות אחד מכלי התקשורת המקורבים לשלטון בהחרפת צעדים - הורדת דרג היחסים. החזרת שגריר תהיה צעד הצהרתי חריף יותר, אך גם למצרים אינטרס לשמור את המשבר הזה בכללי המשחק שלא יובילו לכאוס אזורי.

בן שבת מאשר את החשיבות ביחסים בין המדינות: "לישראל יש עניין ברור בשימור ההסכם עם מצרים. השלום עם מצרים הוא אבן-ראשה ליחסים עם העולם הערבי והמוסלמי. למצרים יש גם תפקיד מפתח ביחס לרצועת עזה. עלינו לחתור לשיכוך המתחים בלי לוותר על האינטרסים של הביטחון הלאומי שלנו". בעוד השלום עם מצרים חשוב למדינת ישראל - לא היא שתספק לישראל את צרכי הביטחון שלה בגבול עם עזה. עוד הזכיר הסכמים קודמים שהתבססו על כך שמצרים תמנע הברחות ואת התוצאות העגומות של אותם הסכמים.

"כבר ב-'עופרת יצוקה' בינואר 2009, חתמה ציפי לבני כשרת החוץ של ישראל, על הסכם לשיתוף פעולה ולתיאום ישראלי-מצרי במעורבות נאט"ו, למניעת הברחות נשק. ההסכם הזה לא מנע הברחה אפילו של גרגר אחד של אבק שריפה. האפקטיביות לא היתה גבוהה גם בהמשך ואת התוצאות אנחנו רואים בעינינו". הפעם זה בידיים של נתניהו. הרחבת הפעולה ברפיח עד להשגת יעדיה הביטחוניים של ישראל ובניהול מושכל של המתיחות מול מצרים, אך לא במסירת המפתחות לעתיד הנגב המערבי לידיה של השכנה מדרום.