כוונת ממשל ביידן להשהות אספקת נשק לישראל כאיום על רקע המשך הפעולה הצבאית ברפיח היתה רק קצה הקרחון של דיונים מאחורי הקלעים בין ישראל לבכירי הממשל הדמוקרטי.
פצצות תאורה מעל מזרח רפיח
פעם אחר פעם, גם בשיחת הטלפון עם ביידן השבוע וגם בפגישה עם בלינקן בשבוע שעבר, הבהיר רה"מ כי ישראל תפעל ברפיח כדי להסיר את איום הטרור משם, גם אם יהיו לכך השלכות.
אם בישראל חשבו שבממשל לא יעזו לממש את האיומים, ביממה האחרונה התברר שהממשל הדמוקרטי מוכן ללכת רחוק מסיבותיו הפוליטיות. בסמיכות מבהילה שבה אתמול המשלחת הישראלית מהמשא ומתן בקהיר ללא כל הישגים מול ארגון הטרור. בחמאס רואים כיצד הגב האמריקני הופך להפניית עורף, ומוכנים להסתכן עוד קצת בשדה הקרב מתוך הנחה שעוד רגע ארה"ב תסגור לישראל את השיבר.
קצת רקע היסטורי. ב־1967 היה זה הנשיא הצרפתי שרל דה גול שהודיע על אמברגו נשק על המדינה הצעירה בזמן מלחמת ששת הימים. הנשיא הצרפתי הבטיח כי אם ישראל תיזום מתקפת מנע הוא יעצור את משלוחי הנשק והמטוסים לישראל. ישראל לא נבהלה ויצאה למתקפה, במה שזכור עד היום כמלחמה המוצלחת בתולדותיה.
אותו אמברגו שאיים להצר את צעדיה של ישראל הוביל לשתי התפתחויות קריטיות: שת"פ עם ארה"ב בתחום החימוש, וחשוב מכך - תחילת פריחת התעשיות הביטחוניות בישראל. גם כעת, הצעד האמריקני שמחליש את ישראל נקודתית, מוביל להתפתחות במעבר לעצמאות בייצור נשק ותחמושת.
ישראל בזבזה חודשים יקרים בלגיטימציה הבינלאומית שהצטברה אצלנו לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והגיעה למתקפה ברפיח עם מצברים ריקים. על כך יידרשו רה"מ ושר הביטחון לספק הסברים. עם זאת, לא יכול להיות שידידתה הקרובה של ישראל מפקירה אותה מול המטרות שהיא בעצמה הצהירה כי היא שותפה להן: מיטוט שלטון חמאס, שראשיו כזכור מחופרים היטב ברפיח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו