יהודים, בואו הביתה: גל האנטישמיות בעולם בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל שינה את מציאותם של יהודים רבים ברחבי התפוצות. רבים מהם שחיו, למדו ועבדו בגולה חווים גילויי אנטישמיות ותחושת הפחד שלהם גוברת.
סוכלה הפיכה של הימין הקיצוני בגרמניה // קרדיט: רויטרס
בחרנו ב"ישראל היום" להביא את נקודת השקפתם ולאפשר להם לספר על מציאות החיים המורכבת כישראלים בחו"ל בעת המתוחה הנוכחית.
תאילנד": "מאז הטבח יש הפגנות נגדנו בבנגקוק" | אבי קויפמן
אבי קויפמן, ישראלי שמתגורר בבנגקוק יחד עם משפחתו, מספר: "אני גר בתאילנד כבר יותר מ־16 שנה, יש לי כאן משפחה עם שני ילדים ואף פעם לא חוויתי תחושה של אנטישמיות.
"אני לא מפחד להחצין שאני ישראלי כי התאילנדים מאוד אוהבים ישראלים, יודעים שישראל היא מדינה חזקה שעומדת על שלה. התאילנדים מכירים את התייר הישראלי ויש רק אהבה ואמפתיה לגבי מה שקרה בישראל ב־7 באוקטובר. המון התעניינו והציעו עזרה, לא חוויתי ואני מקווה שגם לא אחווה שום אנטישמיות לישראלים או יהודים באופן כללי".
למרות כמה הפגנות פרו־פלשתיניות שהתקיימו בבנגקוק, קויפמן מספר כי "מ־7 באוקטובר עד עכשיו אין שום שינוי. רוב התאילנדים מתעניינים, הם שואלים שאלות, רוצים לדעת ולהבין מה קרה, אבל מבחינת הדעה שלהם על ישראלים או יהודים אין שום שינוי, ואני בקשר עם עשרות ואפילו מאות תאילנדים מדי יום מתוקף עבודתי. הם באמת אוהבים את ישראל ואת הישראלים. אין מה לחשוש גם להסתובב עם שרשרת של מגן דוד וכיפה או לדבר עברית. יש כאן קהילה ישראלית גדולה מאוד, בקוסמוי, בקופנגן, בבנגקוק ואנחנו מרגישים ביטחון מלא. לא יצא לי לשמוע אפילו על מקרה אחד של אנטישמיות".
ארה"ב: תמיכה מתגברת בארגוני הטרור ובאיראן | דור מלול
ארה"ב ממשיכה להתמודד עם גל אנטישמיות חסר תקדים שהחל לאחר 7 באוקטובר וצובר תאוצה בימים האחרונים עם מחאת ענק של סטודנטים פרו־פלשתינים, שהחלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק והתפשטה למוסדות חינוך נוספים במדינה. כתוצאה מכך, סטודנטים יהודים רבים בחרו לעזוב את הקמפוס של קולומביה מחשש לביטחונם, והאוניברסיטה הודיעה בצעד חריג על העברת הלימודים למתכונת וירטואלית, לאור המתח הגובר בין הצדדים.
הפגנות הסטודנטים בקמפוסים ברחבי ארה"ב לוו בהתנגשויות מכוערות בין המוחים לרשויות החוק וכן לשלל התבטאויות של תמיכה בארגוני הטרור ובאיראן, דבר שעורר זעם גם בקרב קבוצות דמוקרטיות במדינה.
"לשרוף את תל אביב עד היסוד", "גדודי אל־קסאם אנחנו גאים בכם", היו חלק מהקריאות שנשמעו ברחבי הקמפוסים. המחאה חשפה סדקים בקואליציה הדמוקרטית שכמה אסטרטגים פוליטיים חוששים שהם מסכנים את בחירתו מחדש של הנשיא ג'ו ביידן.
בניו יורק, המשטרה המקומית מעוניינת להחזיר את הסדר באזור ולפנות את המפגינים שהקימו מאהלי מחאה ברחבי אוניברסיטת קולומביה, אך נתקלת בסירוב מתמשך של הנהלת המוסד לאפשר לשוטרים המקומיים לפעול בתוך האוניברסיטה.
בתוך כך, לקראת חג הפסח הודיע כריסטופר ריי, ראש ה־FBI, כי הסוכנות פתחה פי שלושה יותר חקירות על פשעי שנאה נגד יהודים מאז 7 באוקטובר, מאשר בארבעת החודשים שקדמו למתקפה של חמאס.
אנגליה: "רוב היהודים חוששים להראות שהם יהודים" | ניסן שטראוכלר
לפי CST, ארגון לניטור אנטישמיות בבריטניה, נרשמה עלייה של 147% בתקריות שנרשמו בשנת 2023 ביחס לשנת 2022, ורוב העלייה נרשמה החל מ־7 באוקטובר.
"מהמספרים שיש לנו בשנת 2024 אנחנו רואים עלייה של כ־250% בתקריות האנטישמיות בהשוואה לשנה ממוצעת. יש תקריות ברשתות החברתיות, אבל גם במרחב הציבורי. אגב, העלייה החדה בתקריות החלה מייד אחרי 7 באוקטובר, עוד לפני שצה"ל בכלל הגיב", אומר מארק גרדינר, מנכ"ל CST. "אם בעבר אנשים ברחוב היו אומרים 'היטלר צדק', היום הם צועקים לעבר יהודים 'תשוחרר פלשתין'. במלחמה הנוכחית הקונפליקט חדר לתוך מקומות העבודה ומפריד בין אנשים".
כ־290 אלף יהודים מתגוררים באי הבריטי, 170-150 אלף מהם מתגוררים בלונדון. אחת מהזירות המשמעותיות שבהן מתרחשות תקריות אנטישמיות הן ההפגנות המתקיימות בכל רחבי האי הבריטי, בדגש על סופי השבוע. "אנו מקבלים דיווחים קבועים מההפגנות הללו בנוגע לקריאות רצח עם אנטישמיות, השוואות נאציות ואפילו האדרת הטרור שמתרחשות במרכזי הערים. רבים מהיהודים הבריטים אומרים שהם נמנעים מלהיכנס לאזורים שבהם מתרחשת הפגנה", אומר דובר מטעם הארגון "קמפיין נגד אנטישמיות".
"יותר משישה מכל עשרה יהודים בריטים חוו או היו עדים לתקרית אנטישמית מאז 7 באוקטובר או מכירים מישהו כזה, ורוב יהודי בריטניה חוששים להראות שהם יהודים. גם בקמפוסים יש מבול של תקריות אנטישמיות, וחלק מגופי השידור הגדולים שלנו 'מדליקים' את האווירה בדיווחים מוטים".
גרמניה: "יש אזורים שבהם לא אדבר עברית" | ניסן שטראוכלר
"מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים עלייה חדה בתקריות האנטישמיות. בשלב זה יש לנו נתונים על התקופה שבין 7 באוקטובר ל־9 בנובמבר, וראינו שם עלייה במספר התקריות בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2022 - מ־7 מקרים עלינו ל־29 מקרים מדווחים מדי יום. רוב התקריות הן ברשת החברתית, אך לא רק. ראינו גם אלימות פיזית, פגיעה ברכוש, אלימות ורבלית במרחב הציבורי, ואנשים שתוקפים סממנים וסמלים יהודיים וישראלים", אומר מרקו זיגמונד, דובר ה־RIAS – ארגון שמתעד אנטישמיות בגרמניה.
"התקריות התרחשו בתוך סביבת החיים של יהודי גרמניה. מהשכנים, בשכונה, באוניברסיטה, בבית הספר ובמקומות העבודה. מה שללא ספק עזר להפחית את כמות התופעות הוא ההתנהלות של ממשלת גרמניה, שלא גילתה סובלנות לתקריות אנטישמיות בהפגנות", מוסיף זיגמונד.
"האמירות הנחרצות של הממשלה הגרמנית נגד אנטישמיות מחזירות בהדרגה את תחושת הביטחון, אם כי, ולמרות היותי ישראלי ויהודי גאה, יש עדיין אזורים שבהם לא אדבר עברית", מסביר שי דויטש, מנהל פיתוח קהילות, Israeli Community Europe. "החברים שלי ואני קנינו מסך מגן שחוסם את היכולת של אנשים לראות מה אנחנו כותבים בנייד, מאחר שכמה ישראלים כבר קיבלו הטרדות והקנטות בנסיעות בתחבורה הציבורית.
"גם הסטודנטים בקמפוסים בגרמניה מתמודדים עם לא מעט אתגרים בגלל שהם ישראלים או יהודים. רבים מהישראלים איבדו לא מעט חברים ממדינות אחרות שפשוט נעלמו להם בגלל שהם נגד ישראל, וזה מאוד מצער. במקביל, אחרי שאיראן תקפה את ישראל, היו בגרמניה לא מעט הפגנות תמיכה ובאופן כללי ההפגנות נגד ישראל פחתו, כך שלצד האווירה הכללית הלא נעימה, יש גם תופעה של תמיכה בישראל".
ניו-זילנד: "מנצלים את אזלת ידהשל המשטרה המקומית" | ניצן אנגלנדר
ניצן אנגלנדר ששוהה בניו זילנד מספר: "ניו זילנד היא מדינה רחוקה וקסומה, שנמצאת הרחק מהדרמה המשתוללת במזרח התיכון. חלק מהאנשים בניו זילנד כלל לא שמעו על הסכסוך באזורנו, ואת החלק השני זה כנראה לא מעניין. הם עסוקים כאן במרתון המקומי ובכמות הגשמים הנמוכה שירדה בשנה האחרונה. למעט דגל אש"ף שנתלה בסמוך לדגל אוקראינה (למרבה האירוניה), לא נתקלתי בשום סממן פוליטי בזמן שהותי במדינה.
"לפני שהגעתי, שמעתי על הפגנות בערים הגדולות באוסטרליה ובניו זילנד. מדובר בעיקר במהגרים, חלקם זמניים, חלקם בתשלום, שעושים הרבה רעש ומנצלים את אוזלת היד של המשטרה המקומית. בפועל, גם אם זה קורה, זה לא מורגש. המטיילים שפגשתי לאורך הדרך, בין אם מקומיים או זרים, מביעים בעיקר אמפתיה.
"זהו ביקורי הרביעי בניו זילנד ולמעט מקרה אחד לפני עשר שנים, לא נתקלתי כאן באנטישמיות או באנטי־ישראליות כמטייל. יש לנו כאן שם טוב והרוב פשוט מעדיפים לא לערבב פוליטיקה עם הנאה. גם אם יש להם מה להגיד, הם שומרים את זה בלב. התחושה היא שגם התנהגות אנטי־ישראלית היא בעיקר תוצאה של דעה קדומה ובורות. ברגע שמתחילים לשוחח ולהכיר, המחיצות יורדות ונשאר דו־שיח של אדם מול אדם. לעיתים הצד השני עשוי שלא להקשיב ולבוא נעול עם דעות, אבל עד כה שום שיחה לא הובילה למקום הזה, אלא להפך – נדמה שיש הזדהות עם המצב שלנו ותקווה לעתיד טוב ובטוח יותר".
צרפת: "7.10 גרם לאנטישמיות לשטוף את המדינה" | ניסן שטראוכלר
כ־600 אלף יהודים חיים בצרפת, הקהילה היהודית הגדולה באירופה והשנייה בגדולה בעולם. רבים מהם חיים בפריז ובפרבריה, אחרים גרים בערים גדולות אחרות בצרפת כמו מרסיי, ליון ועוד. "יש עלייה דרמטית במתקפות על רקע אנטישמי מאז 7 באוקטובר, שמגיעות בעיקר מצד אנשים המזדהים עם הפלשתינים מהשמאל הקיצוני, ומגורמים בחלק מהקהילות המוסלמיות", אומר יונתן ארפי נשיא CRIF, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בצרפת. "7 באוקטובר היה כמו סימן שגרם לאנטישמיות לשטוף את המדינה, והאנטישמים כבר פחות מסתירים את הדעות שלהם עלינו. ישראל מואשמת ברצח עם, והקהילה היהודית בצרפת מואשמת בכך שהיא ציונית ותומכת בישראל. אמנם חווינו תקופה לא פשוטה סביב האינתיפאדה השנייה, אך אין ספק שהיום יותר מסוכן להיות יהודי בצרפת מאשר בעבר".
ארפי מסביר כי הסיכוי להיות מותקף בשל היותך יהודי גדול יותר באזורים שבהם יש ריכוז גבוה של אנטישמים ושל מתנגדי ישראל, כמו אזורי קהילות מהגרים, וגם באוניברסיטאות ובמקומות שמאופיינים במעמד סוציו אקונומי נמוך יותר, שם לאדם עם סממנים יהודיים יש סיכוי גבוה יותר להיות מותקף. "סקרים מראים שגם היום רוב הציבור הצרפתי תומך בזכות של ישראל להגיב לחמאס כפי שישראל מגיבה. גם הממסד הפוליטי תומך בנו. אנחנו מנסים לגרום למי שתומך בנו לדבר בקול חזק יותר, כי יש מיעוט קולני שמתנגד לישראל ושומעים אותו יותר, למרות שבמציאות יש כאן רוב שקט שכן מבין את ישראל ותומך גם בקהילה היהודית.
"מבחינתנו, אם ישראל בסכנה אז יהודים בעולם נמצאים בסכנה. יש לנו גורל משותף עם ישראל ואנחנו כאן כדי להמשיך להילחם באנטישמיות הצומחת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו