התגובה הישראלית למתקפה האיראנית: האמריקנים לצד ישראל

עמדת ביידן היא המשך של מדיניות אמריקנית שהחלה כבר ב־1948, מאז ארה"ב התנגדה כמעט לכל מהלך התקפי של צה"ל • העם האמריקני עדיין מצפה מהממשל לעמוד לצד ישראל ברגעי האמת • עם הסבירות הזו, אפשר לגשת ולקבל החלטות גורליות

בעת צרה, ארה"ב עמדה לצידנו. צילום: אי.אף.פי

לא אשכח את היום האחרון שלי כשגריר ישראל בוושינגטון. 31.10.13.

באותו יום התלוויתי לראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבית הלבן. בחדר הסגלגל שוחחנו עם הנשיא ברק אובמה, והוא אמר לנו דבר שנחרט בזיכרוני עד היום: "אם ישראל תותקף בטילים איראניים, ודאי שארה"ב תעמוד לצידה, משום שזה מה שהעם האמריקני מצפה".

ללא קרדיט

היום, בצל ההתקפה האיראנית על ישראל, האמירה של אובמה הוכחה כנכונה. על אף חילוקי הדעות, לפעמים עמוקים, בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני סביב המלחמה בעזה ארה"ב לא היססה להתגייס להגנתנו בעת ההתקפה המאסיבית מאיראן. לא רק שארה"ב גיבשה חזית בינלאומית לטובת ישראל, היא פרסה את המעטפת נגד הטילים המתקדמת ביותר שלה כדי להגן על שמי ישראל מהמתקפה.

באותו לילה נשכחו כל החיכוכים בינינו לבין האמריקנים, נשכחה סוגיית הפלישה של צה"ל לרפיח ונשכח המצב ההומניטרי בעזה. לנגד עיני האמריקנים היתה משימה אחת ויחידה - להגן על מדינת ישראל. אך למחרת הנשיא ביידן הבהיר שאכן ארה"ב תעמוד לצידנו בהגנה על אזרחי ישראל, אבל לא תשתף פעולה בהתקפת תגובה ישראלית באיראן.

יירוטים מעל שמי ישראל לאחר התקיפה מאיראן, צילום: רויטרס

פרשנים הרבו לייחס תגובה זו למצבו הפוליטי השברירי של הנשיא ביידן במהלך המרוץ לנשיאות 2024, אך במבט היסטורי ניתן לראות כי עמדת ביידן היא המשך של מדיניות אמריקנית שהחלה כבר במלחמת העצמאות ב־1948. מאז, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ארה"ב התנגדה לכל מהלך התקפי של צה"ל. כך היה במבצע קדש ב־1956, במלחמת ששת הימים ב־1967, במלחמת יום כיפור ב־1973, במבצע להשמדת הכור העיראקי ב־1981, במלחמת לבנון הראשונה ב־1982 ובחמשת הסיבובים נגד חיזבאללה וחמאס. לפעמים ישראל נכנעה ללחץ האמריקני ונמנעה מלתקוף, לפעמים לא. הכל היה תלוי באינטרסים החיוניים של המדינה.

ברור שכרגע עומדים על הפרק אינטרסים חיוניים ביותר של מדינת ישראל. לו איראן, או כל מדינה, היתה יורה עלינו מטח של כטב"מים וטילי שיוט ללא מענה משמעותי ומעניש של ישראל - ישראל היתה מוותרת על הרתעתה והופכת למדינת הפקר.

יירוט המתקפה האיראנית על ידי חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל

נכון, בקבלת ההחלטה על אופן התגובה והיקפה יש להביא בחשבון את האינטרסים של בעלי בריתנו, לרבות ארה"ב. אך זו לא חזות הכל. השאלה שנותרת בסוף היא האם התגובה הזו תוביל לתשובה איראנית בסדר גודל שווה או גדול ממה שראינו בליל שבת, והאם ארה"ב תמשיך לעמוד לצידנו.

כאן אני חוזר למה שנאמר לי על ידי הנשיא אובמה ב־2013. הנשיא ידע שהלב של העם האמריקני איתנו ומצפה מהממשל האמריקני להעניק למדינה היהודית את הסיוע הנדרש.

נכון לשעת כתיבת מילים אלה לא ידוע מה תהיה ההחלטה של ממשלת ישראל בנושא. יש לחשוף את אחריותה של איראן למרבית אי־היציבות, האלימות והמלחמות במזרח התיכון, ולהדגיש שהיא מאיימת על העולם כולו. גם בחלוף עשור העם האמריקני עדיין מצפה מהממשל לעמוד לצד ישראל ברגעי האמת. עם הסבירות הזו אפשר לגשת ולקבל החלטות גורליות.

הכותב הוא שגריר ישראל בארה"ב לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר