בואו נגיד את זה: המספרים של צה"ל מסתירים את האמת

נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מלמדים שצה"ל נהנה מאמון גבוה מאוד של הציבור הישראלי. עובדה, כבר חצי שנה דובר צה"ל מופיע בשעה קבועה על המסכים מדי שבוע וצובר מעריצים ומעריצות.

אבל מתברר שצה"ל לא תמיד יודע מה קורה מתחת לאף של עצמו. למשל, בתחילת המלחמה טענו בצה"ל כי ישנם 25 אלף מחבלים של ארגוני הטרור ברצועה, ובמהלך המלחמה התברר כי יש כ־40 אלף.

הסיפור הבא מעורר חוסר נוחות משווע. הצבא, מתברר, מאמץ נתונים הקשורים לפגיעה בנפש בעזה – שמשרד הבריאות העזתי מפרסם. מדובר הרי במספרים של חמאס עצמו. כלפי חוץ, יש רושם שהפגיעה בנפש היא עצומה - ולכן המלחמה משיגה את יעדיה. אולם, באותה נשימה, המספרים הגבוהים הללו שומטים את הקרקע בכל הקשור למשך הלחימה. כך או אחרת, מי שמפסידה כאן היא מדינת ישראל.

חצי שנה למלחמה - זהו זמן טוב לסיכום ביניים של הישגי מדינת ישראל וצה"ל בדרך למטרה מספר אחת: מיטוט חמאס. לפי מספרים שצה"ל מציג בוועדת החוץ והביטחון שמפקחת עליו, ועל הדרך גם לציבור הישראלי, צה"ל חיסל עד כה כ־13 אלף מחבלים. צה"ל מצד אחד נסמך על נתוני חמאס (שבהאג עורך דין מטעם המדינה טען שהם שקריים) על כלל ההרוגים, ואז "נאלץ" להעלות את מספר ההרוגים של המחבלים כדי ליצור יחס של 1:2. חברי הוועדה מבקשים בכל שבוע נתוני אמת. אך שבוע אחר שבוע מאז תחילת המלחמה הצבא מתרץ בפניהם תירוצים.

מצד אחד הם אומרים לחברי הכנסת: ישנו פער בנתונים כיוון ש"חוקרי מודיעין מציגים תכלולים שונים". מנגד הם מודים: "אין לנו יכולת למדוד טוב יותר את היקפי ההרוגים ממה שעושה ארגון הטרור ברצועה" (ציטוט מופרע לכל הדעות).

כדי לנחם את חברי הוועדה ההמומים, נאמר להם באחת מהישיבות האחרונות כי צה"ל מסתמך על נתונים של ארגון טרור משום שהנתונים האמיתיים עשויים להיות גרועים אף יותר. חלק מחברי הוועדה לא התעצלו וכיתתו רגליהם אל המערכות הצה"ליות שמאגדות נתונים (לא נחשוף את שמם בשל ביטחון מידע) ולמדו כי בצה"ל דווקא מחזיקים באומדנים קטנים יותר. הרבה יותר. הפער עומד על אלפי מחבלים הרוגים, ובטח גם ביחס לפצועים מתוכם.

לפני חודש אמר גם שר הביטחון יואב גלנט כי צה"ל פגע במחבלים ביחס של 1:1 עם פצועים. כלומר על כל מחבל הרוג, צה"ל פגע במחבל נוסף שיצא מתפקוד. משמע בצה"ל "מוכרים" לדרג המדיני ולדרג המפקח בכנסת שעד כה נפגעה למעשה יותר ממחצית כוחו של חמאס, המוערך בכ־40 אלף מחבלים.

אלא שגם הקביעה הזו אינה מבוססת נתונים. ניסיון בוועדת החוץ והביטחון לבקש מהדרג הצבאי לספק מידע על מחבלים פצועים שאותרו, למשל, בבתי החולים שעליהם פשטו רק לאחרונה, נענו בתשובה הבאה: "הם יכולים להיות מטופלים בבתים עצמם". בבתי החולים בעזה, אגב, אותרו רק מחבלים בודדים פצועים.

לפי הערכות מחוץ לצבא לגבי המספרים, חצי שנה אחרי הטבח הקשה בתולדות המדינה - נראה שרוב ארגון הטרור עדיין נמצא אי־שם בשטח.

אז מי נהנה מתצוגת התכלית הזו שלפיה אנחנו בדרך לניצחון? אפילו רה"מ, שטבע את הביטוי "הניצחון המוחלט", חדל להשתמש בו לאחרונה. נראה, שהמערכות המדינית והצבאית מנחמות זו את זו בדרך אל ה"אין ניצחון". נתונים שמציג ארגון טרור משמשים כדי להוכיח כאילו צה"ל עומד במטרת הדרג המדיני, אך בפועל בשטח מתנהל מבצע מתמשך ולא חתירה לחיסול הארגון שרצח ביום אחד יותר מ־1,000 אנשים, נשים וטף, וחרת על דגלו להשמיד את ישראל.

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.