"מצפה מהמנהיגות האמריקנית לכבד את הבחירות בישראל": אופיר אקוניס בראיון בלעדי

בעוד שבועיים בלבד, אחרי 15 שנים בכנסת ובממשלה ועל רקע מתיחות שיא בין ישראל לארה"ב, ימריא מכאן השר לשעבר אופיר אקוניס וינחת בניו יורק לכהונה בת שלוש שנים (עם אופציה לשנה נוספת) כקונסול. בין אריזות להוצאת הוויזה ושיחות הכנה במשרד החוץ, אנחנו יושבים לראיון ראשון בביתו בתל אביב לקראת התפקיד החדש שיעשה בשליחות המדינה.

"כשההצעה הזו עלתה על ידי רה"מ מיד אמרתי כן", הוא משחזר את ההצעה שהגיעה לפתחו בחודש פברואר האחרון, "בעיניי, התפקיד הזה בארה"ב, בזמן הזה,  על רקע המלחמה המתמשכת והמצב שבו נמצאת מדינת ישראל מאז ה-7 באוקטובר, לא נופל משום תפקיד בממשלה או בכנסת".

אקוניס ימריא באחד במאי לבד לניו יורק, אשתו תישאר עד לסוף שנת הלימודים בישראל עם בתם שתסיים כיתה י"ב ובנם החייל. "כולם תמכו בהחלטה הזו שלי, כאשר יוני בשנתו האחרונה בצבא, רוני לפני גיוס ועדי בקריירה שלה - אני גאה בהם שאמרו שהם מבינים את עוצמת השליחות. יוני יהיה חייל בודד בשנה הקרובה ורוני תהיה חיילת בודדת כל השירות שלה בעצם". לא הייתה זו הפעם הראשונה שהצעה מהסוג הזה מונחת לפתחו של אקוניס, בשנים האחרונות עלה שמו בהקשר למינויים בשירות החוץ אך לדבריו "זה לא הסתייע פוליטית אז".

ההחלטה לעזוב את הזירה הפוליטית בארץ מגיעה עם מחירים, התייעצת עם גלעד ארדן וציפי חוטובלי למשל?

"התייעצתי עם שני שגרירים מצויינים שעושים את עבודתם בצורה מוערכת (ארדן וחוטובלי) וגם עם אחרים ושמעתי על היתרונות והקשיים. זה בעצם מעבר מהזירה הפוליטית שאני נמצא בה משנת 96' מהאופוזיציה לצד נתניהו במצודת זאב ובסיורים בשוק הכרמל ועד היום. זו החלטה לא פשוטה בכלל אבל אני באמת חושב שיש דרכים רבות לתרום למדינה. בתולדות הציונות לא היה מנהיג ציוני אחד שלא עשה שליחות ובעיניי זה חלק מהסיפור הציוני לפני קום המדינה וביתר שאת אחריה".

את המשבר ביחסים עם הבית הלבן אתה צפוי לפגוש מקרוב, מה התפקיד שלך באתגר הזה?

"אין ספק ולא צריך להיות בספק שהברית ארוכת השנים בין ארה"ב למדינת ישראל היא איתנה ומבוססת על יסודות מרכזיים דומים - היסוד הדמוקרטי וערכי החופש והעולם המערבי. סיקרן אותי האם בתולדות ישראל מאז הקמתה ובעיקר אחרי '67 כשהיחסים מאוד מתהדקים היו חילוקי דעות, כמובן שהיו. זה קורה בין ידידים וזה לגיטימי. אחד מהתפקידים העיקריים שלי יהיה להביע את עמדתה הצודקת והנכונה של ישראל ולשקף את העובדות לאשורן מול דעת הקהל האמריקנית ומול קונגרס והסנאטורים.

"אתן לך דוגמה להרגשתי בדעת הקהל הבינ"ל ככל שאנחנו מתרחקים מאירועי השבעה באוקטובר יש צורך לחזור ללא הפסקה לעובדה שאנחנו לא התחלנו באש. רוצים הפסקת אש - הייתה הפסקת אש ב6 באוקטובר. היא הוצתה בשבעה באוקטובר בצורה אכזרית מאוד. העולם לא נחשף לאכזריות כזו מאז מלחה"ע השנייה.  מה שקורה כעת ברצועה זה תגובה ישראלית מובהקת של מדינה חפצת חיים שהאויב קרא תיגר להשמיד אותה".

יש דרך דיפלומטית לומר לא לדרישות האמריקאיות לעצור את המלחמה, לא להיכנס לרפיח? 

"השיח הזה מתקיים בין הבית הלבן ללשכת רה"מ. זה לא המנדט שלי. המנדט שלי הוא לייצר דעת קהל שתשקף גם בפני מקבלי ההחלטות את המציאות במזה"ת שהטוב הוא ישראל והרע הוא החמאס".

בקרב הזה אנחנו כבר מפסידים.

"אני כופר בתפיסה של הרמת ידיים מראש. האתגר הוא כמובן גדול והתפקיד שלי הוא להעמיד את האמת על דיוקה. להזכיר לדעת הקהל שאנחנו במלחמה הזו בגלל השבעה באוקטובר. השבעה באוקטובר של ישראל הוא ה11 בספטמבר שלהם. התגובה העוצמתית והמוצדקת של ארה"ב נגד כוחות אלקעידה באפגניסטן וסופו של בן לאדן היה סוף מוצדק, וגם שם זה לקח זמן והתרחשו במלחמה הזו שגגות, זה קורה. צריך לעמוד במטרות המלחמה שהגדיר קבינט המלחמה - מיטוט חמאס והחזרת החטופים".

הממשלות בהן ישבת איפשרו את התעצמות חמאס לאורך שנים.

"ישראל לא העבירה כסף, זה היה כסף קטארי והוא לא נועד לבניית מנהרות. דעת הקהל האמריקנית והאירופית וגם ישראל הסכימה לכך שיועבר כסף כדי לקיים חיים בעזה. כיוון שגם רה"מ וגם בכירי השרים בממשלה וגם ראשי הצבא וראשי זרועות הביון כולם אומרים שנדרשת חקירה יסודית בתום המלחמה - כך יהיה. הכל יתוחקר בתום המלחמה, גם ההיבט ששאלת עליו וגם אחרים. החקירה הזו נדרשת למען עתידנו. אבל קודם כל יש ליישם את 2 המטרות - חיסול חמאס והחזרת החטופות והחטופים שלמים ובריאים לביתם". 

אנחנו ערב עסקה לשחרור חטופים, עד כמה הממשלה תהיה מוכנה למחירים גבוהים שעשויים להוביל לסיום המלחמה?

"אני לא יודע מה פרטי העסקה המתקרבת ואני לא נדרש להצביע בממשלה. מאז עסקת ג'יבריל בשנת 85 ישראל משלמת מחירים כבדים מאוד על כל עסקה. זה ההבדל בינינו לבינם הערך שאנחנו מייחסים לחיים. אם אויבינו דורשים על כל חטוף או חטופה 150 מחבלים תאורטית - זה אומר מה היחס שלהם כלפי עצמם".

אומרים שנתניהו, מי שבעצם ממנה אותך לשליחות הזו הוא המכשול ליחסים עם ארה"ב ולא הסוגיות על השולחן. 

"חלוקת התפקידים במדינת ישראל מבוססת על פתק הבוחר. אני דמוקרט ואני מאמין בזה גם כשאני מנצח וגם כשאני מפסיד, ומכוח הבוחר מורכבת בישראל ממשלה. רוצים לדון בשינוי שיטת הבחירות? זה מנדט של המערכת הפוליטית בישראל. אני מכבד את תוצאות הבחירות שמשקפות את רצון העם בישראל כמו בארה"ב, צרפת ואיטליה. ולכן כמו שאני מכבד את הבחירה של העם האמריקני שנמצא היום במערכת בחירות, אני מצפה מהציבור ומהמנהיגות שם לכבד את הבחירה של אזרחי ישראל". 

ההפגנות לאורך השנה האחרונה שמגיעות עד לפתח ביתך באופן אינטנסיבי ופולשני הן גם גורם להחלטה שלך לקחת את השליחות הזו?

"ממש לא. היה שיקול אחד בלבד והוא השליחות הלאומית בעת הזו. ההפגנות הן לגיטימיות ואבן יסוד בדמוקרטיה, אם כי אין צורך במטרי קללות ולא בהכנסת המשפחה לתוך זה. אני לא נהגתי כך מעולם. כל עוד הפגנות הן במסגרת דמוקרטית וחוקית. כשאומרים ואמרו בעבר שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה באו ההפגנות והראו שהדמוקרטיה איתנה. אבוי למדינה דמוקרטית שזכות ההפגנה היא לא זכות יסוד בה. אני באזרחות והיסטוריה הצטיינתי כבר בתיכון, אבל בתוך המסגרת. כל מה שחורג מהמסגרת החוקית נדרש להיבלם על ידי גורמי אכיפת החוק".

כשאני מנסה לשאול על המחלוקות הבוערות מול החברה החרדית והגיוס, אקוניס הודף את השאלות. מה שהרשה לעצמו לומר כפוליטיקאי באופן חופשי עד לפני חודש, הוא מסרב לומר עכשיו בנעליו החדשות כדיפלומט. אז חוזרים לאנטישמיות ולצביעות הבינלאומית שהוא יידרש לפעול מולה. "צריך להפריד בין הביקורת על מהלכי מלחמה והשיח שמתקיים בינינו לבין ארה"ב ואירופה לבין יסודות שמראש רואים בהם אנטישמיות", אומר אקוניס. "הקריאות לשחרר את פלסטין מהים לנהר משמעותן היא להשמיד את מדינת ישראל, ממש כמו אמנת חמאס. אם הקוראים האלה שבאים ממפגינים בניו יורק ולונדון הם לא מבינים את המשמעות- אני אעמיד אותם על המשמעות הזו - אתם פועלים לא לשחרור פלסטין אלא לשחרור פלסטין תוך השמדת מדינת ישראל".

"הסגנון חייב להשתנות"

בקהילות היהודיות בארה"ב שתהיה אמון גם על הקשר איתן יש בטן מלאה על הממשלה המכהנת ומהלכיה בשנה האחרונה בסוגיות מי הוא יהודי והרפורמה כמובן, איך תשקם את הקשר?

"את צודקת אם היית מקיימת את הראיון הזה ב-6 באוקטובר. אז היה ויכוח ענק על הרפורמה המשפטית, על סוגיית הגיור והכותל, לא דברים חדשים. אני אומר לך מהשבעה באוקטובר יש שינוי ענק ביהדות ארה"ב.  נפל דבר. ראינו את זה בגיוס כספים ובתמיכה, ארגון הצהרות פומביות להחזרת החטופים. האם הם צריכים לקבל גיבוי שלי לדבר הזה כנציג של ישראל ודאי וגם הפוך. כל ויכוח אחר עכשיו זז הצידה, יהיה עת וסגנון לקיים אותו ולא הסגנון של עד ה-6 באוקטובר. הסגנון הזה חייב לעזוב מהעולם".

הצעירים בקמפוסים הולכים ופונים נגד ישראל, אנחנו לא מצליחים להטות את הדעות שם שלעיתים מגיעות לאנטישמיות ממש.

"ישראל לא יכלה לעמוד עובדתית מול הכסף הקטארי. לא היו לנו את המשאבים וזו תקלה היסטורית. היו ניסיונות של ארגון הלל ואחרים אבל זה היה דוד מול גוליית. הכספים שהוזרמו בעבר על ידי נדבנים יהודים הם גברו עליהם. צריך לבלום בחריקת בלמים את ההדרדרות הזו. השימוע בוושינגטון זעזע גם את דעת הקהל האמריקנית. אין לי ספק שנעמוד בזה ואני מתכוון להקים כוח משימה ייעודי אל מול הבעיה הזו.

"אני יוצא בקומה זקופה כיהודי ציוני וישראלי. אני לא מתכוון להרכין ראש ולהתנצל. זו שליחות שיוצאים אליה בקומה זקופה כמי שמאמין ברעיון הציוני שאין כדוגמתו בתולדות העמים. לא היה עם שהיה ב70 גלויות והתאחד וחזר להיות עם. אני מאמין שהיכולת שלנו לנצח נובעת מהאחדות הפנימית ואני חושב שרוב הציבור מאוחד בניגוד למשתקף בכלי התקשורת. הדבר הזה נדרש גם מהקהילות היהודיות בארה"ב שמשקפות את הזרמים בדת היהודית מהמאה ה-16. אפשר להמשיך לחלוק בשאלות ובנושאים מסויימים שמלווים את ישראל מיום הקמתה, אבל האחדות סביב הדיפת הביקורת על ישראל צריכה להיות מאוד רחבה".