לא צריך לרצות את ארדואן - יש להגיב על החרם באופן לא מידתי

לכבוד לאומי יש מחיר, ואם לממשלת ישראל ולאזרחיה יש כבוד - הם צריכים להגיב עלצעדי ההחרמה הטורקייםבאופן לא מידתי, לנקוט מגוון צעדי נגד, ובעיקר - לא להצטער על החלב הטורקי שנשפך. אולי דווקא להפך.

כשבאיסטנבול נתלים כרזות שעליהם נכתב: "ישראל רוצחת", ודגלי ישראל נפרסים על רצפות השווקים שם, כדי שהעוברים ושבים ידרכו עליהם; כאשר ארדואן משתף בקואליציה שלו מפלגת אחות לחיזבאללה, ובובות של נתניהו, שארדואן השווה אותו להיטלר, מתנדנדות תלויות על גשרים במחלפים מהירים בטורקיה, וכאשר כתובות גרפיטי, מריעות בחוצות הערים הטורקיות לרחפני החמאס ורוצחיו - ישראל צריכה לצמצם את קשריה עם ארצו של פטרון הנאצים החדשים מאנקרה למינימום ההכרחי.

בין הצעדים המיידיים והיותר חיוניים שניתן וצריך לנקוט, נמצאת פעולה ממשית ומהירה נגד עמותות טורקיות שפועלות נגד האינטרסים הישראליים בעיר העתיקה של ירושלים ובמזרחה, ובערים כמו יפו ועכו.

צעד אפשרי נוסף הוא חרם נגדי על תוצרת טורקית שמגיעה לארץ. צרכנים רבים כבר עושים זאת ביוזמתם, במרכולים ובבתי עסק שונים. גם מעט הספורטאים הישראלים, כדורגלנים וכדורסלנים, שעדיין משחקים בקבוצות טורקיות, ייטיבו לעשות עם ינתקו בהקדם את קשריהם עם ארצו של פטרון הנאצים החדשים, וישובו ארצה.

לאורך שנים אירח ארדואן את הפלשתינאצים מחמאס על אדמתו, סייע לבכיריו והתעלם מעשרות וממאות הפיגועים וניסיונות הפיגוע בישראל וביו"ש שארגון הטרור הכווין מאדמת טורקיה. הקשר בין ארדואן לחמאס הוא ארוך שנים, והוא כלל יחסי ידידות ותיאום עם רב־המרצחים סאלח עארורי, מס' 3 בחמאס, שחוסל לאחרונה בלבנון. קבוצת "מגורשי עסקת שליט" שהורחקה לטורקיה קיימה משם קשר רציף עם הנהגת חמאס עזה ועם יחיא סינוואר - וארדואן ידע ואישר.

עד לרגע זה הוא מסרב להגדיר את חמאס כארגון טרור. ארדואן גם קירב אליו את שייח' עכרמה סברי, המופתי לשעבר של ירושלים, עוד ארכי־מסית ואוהד טרור ידוע.

כבר שנים ארדואן הוא פטרונם ומגינם של "האחים המוסלמים", התנועה הרוחנית־רעיונית של חמאס. הנשיא הטורקי לא מרפה מרעיון חידוש ימי האימפריה העות'מאנית והח'ליפות האסלאמית, ובעיקר לוקה כנראה בשיגעון גדלות בלתי הפיך ורואה עצמו ממשיכם של צלאח א־דין וסולטן סולימאן.

ישראל צריכה להניח לו עתה, ולא לעסוק עוד בניסיונות לפייס או לרצות אותו. זמנו קצוב, כיסאו מתנדנד. ייתכן שמי שיבוא אחריו יהיה נוח יותר בעבורנו.