"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

מדאיג: החלטת ארדואן עלולה להתברר רק כהתחלה

להגבלות היצוא יהיו גם השלכות משפטיות ביחס להפרות חוזים • בכל מקרה, המתיחות תתרום לחוסר הוודאות ביחסים הכלכליים בין המדינות ולירידה נוספת בהיקף הסחר, שכבר ככה ירד ב־2023 ביותר מ־30%

,עודכן
0השמעה
נשיא טורקיה ארדואן, צילום: איי.אף.פי.

ההחלטה הטורקית לאסור יצוא לישראלב־54 קטגוריות של מוצרים, וביניהם חומרים כגון מלט ופלדה, היא מדאיגה. יהיו לה השלכות על המשק הישראלי, בעיקר על סקטור הבנייה, והיא צפויה להעלות את עלויות הבנייה.

ארדואן: חמאס אינו ארגון טרור (25.10.23) // רשתות חברתיות

אך מעבר לכך, היא גם נקודת שפל נוספת ביחסי ישראל־טורקיה. עד היום היה הסחר בין המדינות נקודת האור ביחסים, שאפשרו לשמור על ערוצי תקשורת גם בתקופות של מתיחות פוליטית חריפה.

אף שעוד לא ברור לגמרי איך טורקיה תאכוף את איסור היצוא וכיצד תגיב ישראל (שר החוץ ישראל כ"ץ איים באיסורים על יבוא מטורקיה גם מצד ישראל), יהיו להגבלות היצוא גם השלכות משפטיות ביחס להפרות חוזים. בכל מקרה, המתיחות תתרום לחוסר הוודאות ביחסים הכלכליים שבין המדינות ולירידה נוספת בהיקף הסחר, שכבר ככה ירד ב־2023 ביותר מ־30% בהשוואה ל־2022.

הפגנה פרו-פלשתינית מחוץ למסגד איה סופיה בטורקיה,צילום: אי.פי

העילה הרשמית להגבלות הטורקיות היא חוסר שיתוף פעולה מספק מצד ישראל, לטענת אנקרה, ביחס לבקשותיה לאפשר סיוע הומניטרי מוצנח לעזה. עם זאת, ברור שגורם מרכזי להחלטה הוא הלחצים הפנימיים מצד דעת הקהל הטורקית שהופעלו על מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", לעצור את הסחר עם ישראל.

בין היתר, ניתן להסביר את תוצאות הבחירות המקומיות בטורקיה בסוף מארס, שבהן מפלגת האופוזיציה "מפלגת העם הרפובליקנית" יצאה מנצחת, וכן את ההצלחה המפתיעה בבחירות של המפלגה האסלאמית "מפלגת הרווחה החדשה", בכך ששתיהן השתמשו בנושא המשך הסחר עם ישראל בקמפיין הבחירות כדי לנגח את מפלגת השלטון.

איסמעיל הנייה ונשיא טורקיה ארדואן באנקרה (ארכיון),צילום: איי.פי

ההחלטה הטורקית מצטרפת לחרמות רשמיים ולא רשמיים על ישראל מצד גורמים בינלאומיים אחרים, מה שמקשה את מצבה האסטרטגי. לא ברור גם שנשיא טורקיה ארדואן יעצור בהחלטה הנוכחית, ולא יפעיל נגד ישראל סנקציות נוספות.

אף שיש מודעות לכך שיש חשיבות בשיח עם אנקרה, שכן יכולת ההיזק שלה היא לא מבוטלת - הרי לנוכח תמיכתה של טורקיה בחמאס קיימות מגבלות ביכולת של ישראל להתגמש מולה. לצד זאת, ההבנה שלחצים בדעת הקהל הטורקית הם בין הגורמים להקצנה במדיניות של אנקרה צריכה לשמש תמרור אזהרה לישראל, שלא להחמיר עוד יותר את המשבר ברמה הפומבית.

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי,אוניברסיטת תל אביב, ומתמחה במדיניות החוץ הטורקית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר