החלטה: צוות יבחן המשך העברות כספיות בין בנקים בישראל לרשות הפלשתינית

הקבינט המדיני־ביטחוני החליט להקים צוות מיוחד שיבחן את המשך ההעברות הכספיות שנעשות בין מוסדות פיננסיים בישראל לבין בנקים וגופים כלכליים אחרים ברשות הפלשתינית.

בראשות הצוות יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, וישתתפו בו נציגים של משרדי החוץ והמשפטים, מתאם פעולות הממשלה ביש"ע וגופים נוספים. על הצוות להגיש את המלצותיו בתוך שלושה חודשים. צפויות להן השלכות מדיניות מרחיקות לכת, שכן הרש"פ תלויה כלכלית בקשר עם ישראל.

את ההחלטה על הקמת הצוות יזם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', זאת לאחר שהתגלו קשיים משפטיים משמעותיים בהמשכת הנוהל רב השנים - אשר למעשה מעלים עין מהפעילות הפיננסית הבלתי חוקית שנעשית ברשות.

סמוטריץ' אמר לשרי הקבינט כי הרשות הפלשתינית אינה עומדת בשורה של התחייבויות שלקחה על עצמה לפני שנים. במרכז עומדת התאמה של הפעילות הפיננסית שלה לנורמות המקובלות בעולם. בין השאר היא לא עומדת בדרישות הבינלאומיות להימנע מהלבנת הון שחור והעברת כספים לטרור, וזאת בשל תשלום משכורות המחבלים. בנוסף, הפעילות הכלכלית בה לא תואמת את נורמות השקיפות המקובלות.

שר האוצר הסביר לשרים כי מצב זה חושף גורמים ישראליים שעומדים בקשר כלכלי עם הפלשתינים לעיצומים מצד הארגונים הבינלאומיים הנאבקים בהון שחור. בנוסף הוא הזהיר מפני תביעות שיגישו נגד המדינה משפחות נפגעות טרור - שעלותן עשויה להגיע למיליארדי שקלים.

נוהל זמני הפך קבוע

הרקע לצעד של סמוטריץ' הוא המצב האנומלי הנמשך שנים רבות, שבמסגרתו המדינה לוקחת על עצמה את הסיכונים הכלכליים הכרוכים בקשר עם הפלשתינים. שרי האוצר חותמים מדי שנה על "כתב שיפוי", שבו הם מתחייבים כי המדינה תישא בעלויות הכלכליות אשר עשויות להיות לגופים ישראליים שיעבירו כספים למוסדות פיננסיים ברש"פ. באופן מעשי, כתב שיפוי זה מגן על בנק הפועלים ובנק דיסקונט, שהם ככל הידוע היחידים שנמצאים בקשרים עם הפלשתינים.

ההסדר נקבע לפני שנים רבות והוגדר כזמני. התפתחות נוספת חלה ב־2016, כאשר הקונגרס האמריקני אישר את חוק טיילור פורס. חוק זה מגדיר את "משכורות המחבלים" שמשלמת הרשות כתשלומים אסורים לטרור. כתוצאה ממנו נותקו הקשרים הפיננסיים בין הרשות הפלשתינית לבין ארה"ב.

בבנקים הישראליים חששו שגם עליהם יוטלו עיצומים בשל קשריהם עם הפלשתינים ודרשו מהממשלה שהיא זו שתנהל עימם באופן ישיר את הקשר – ללא מעורבות ישירה שלהם. הממשלה הסכימה והחליטה ב־2017 על הקמת החברה לקורספונדנציה. ב־2019, עקב סיבוכים משפטיים, נחקק חוק מיוחד שיסדיר את פעילות החברה. ועדיין, חרף מאמצים רבים של מנהלי החברה, הרש"פ עדיין לא עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים להם התחייבה.

סמוטריץ' אמר לשרים כי מה שאמור היה להיות "נוהל זמני" הפך לנוהל קבע והמשכו יהווה חתימה על מסמך שאינו אמת. הקבינט קיבל את עמדתו וכעת הוועדה תבחן כיצד להמשיך לקיים באופן חוקי את הקשרים הכלכליים עם הרש"פ.