"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אי ההסכמות במתווה הגיוס רק ממחישות את זמנה השאול של הממשלה הנוכחית

הסיעות החרדיות תקפו את פסיקת היועמ"שית על החלת גיוס החרדים ב-1 באפריל והפסקת מימון הישיבות • לדבריהן, הן יתייעצו עם הרבנים באשר להמשך השתתפותן בממשלה • גם אם אכן יחל הגיוס, לא ברור באיזו מידה תמומש ההחלטה - האם יאכפו את החובה בפלגים החרדים • פרשנות

,עודכן
0השמעה

מנהיג הציבור החרדי הרב דב לנדו נגד הממשלה - "אל תשימו ליבכם לכל מיני דיבורי הבל אחרים, כי ימינם ימין שקר" // ללא

לקראת מסלול התנגשות:בסיומן של שתי ארכות לתשובת הממשלה בנגע לחוק הגיוס, פסקה היועצת המשפטית לממשלה היום (חמישי) כי המדינה תצטרך להיערך לגיוס חרדים החל מ-1 באפריל וכן שיופסק מימון הממשלה לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. "בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות", היא אמרה.

לאחר מכן, תקפו הסיעות החרדיות ואמרו כייישקלו בכובד ראש את המשך הישארותן בממשלהלנוכח זאת. לדבריהם, מי שייטו את הכף לפועלם יהיו הרבנים. לכן מפת הדרכים מכאן ממשיכה להיות סבוכה. החרדים מתעקשים אמנם שלא יפרשו מהממשלה בעקבות סוגיות כספיות אך, השאלה המתבקשת היא כמה זמן הם יישרדו בממשלה שלא תוכל לממן את הישיבות ותחייב את גיוס החרדים.

מחאה חרדים נגד גיוס לצבא לשכת גיוס בירושלים,צילום: אורן בן חקון

במקביל, בממשלה ינסו להמשיך לקדם חקיקה כדי להסדיר את מעמד בני הישיבות, אולם ייתכן כי המהלך לא יצלח מול בג"ץ ואם יהיה רוב לכך. כמו כן, מתקבל על הדעת שינסו לפתור את סוגיית הגיוס במנגנונים עוקפים - גם סיכויי ההצלחה של מהלך מעין זה אינם וודאיים.

חרדים בלשכת הגיוס,צילום: קוקו

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שאם לבסוף בג"ץ יקבע - יש לגייס את החרדים, באיזו מידה שר הביטחון, יואב גלנט, והצבא יישמו את ההחלטה ויגייסו הלכה למעשה את החרדים. כלומר, שניוודע לאכיפת הגיוס בשכונות החרדיות. במקרה שכזה, קשה להאמין שהסיעות החרדיות ימשיכו להישאר בממשלה.

בכל מקרה, גם אם לא יהיו לכך השלכות מידיות, סוגיית הגיוס תמשיך להוות זרז לקיצור ימי הממשלה הנוכחית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר