לקראת מסלול התנגשות: בסיומן של שתי ארכות לתשובת הממשלה בנגע לחוק הגיוס, פסקה היועצת המשפטית לממשלה היום (חמישי) כי המדינה תצטרך להיערך לגיוס חרדים החל מ-1 באפריל וכן שיופסק מימון הממשלה לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. "בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות", היא אמרה.
לאחר מכן, תקפו הסיעות החרדיות ואמרו כי יישקלו בכובד ראש את המשך הישארותן בממשלה לנוכח זאת. לדבריהם, מי שייטו את הכף לפועלם יהיו הרבנים. לכן מפת הדרכים מכאן ממשיכה להיות סבוכה. החרדים מתעקשים אמנם שלא יפרשו מהממשלה בעקבות סוגיות כספיות אך, השאלה המתבקשת היא כמה זמן הם יישרדו בממשלה שלא תוכל לממן את הישיבות ותחייב את גיוס החרדים.
במקביל, בממשלה ינסו להמשיך לקדם חקיקה כדי להסדיר את מעמד בני הישיבות, אולם ייתכן כי המהלך לא יצלח מול בג"ץ ואם יהיה רוב לכך. כמו כן, מתקבל על הדעת שינסו לפתור את סוגיית הגיוס במנגנונים עוקפים - גם סיכויי ההצלחה של מהלך מעין זה אינם וודאיים.
נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שאם לבסוף בג"ץ יקבע - יש לגייס את החרדים, באיזו מידה שר הביטחון, יואב גלנט, והצבא יישמו את ההחלטה ויגייסו הלכה למעשה את החרדים. כלומר, שניוודע לאכיפת הגיוס בשכונות החרדיות. במקרה שכזה, קשה להאמין שהסיעות החרדיות ימשיכו להישאר בממשלה.
בכל מקרה, גם אם לא יהיו לכך השלכות מידיות, סוגיית הגיוס תמשיך להוות זרז לקיצור ימי הממשלה הנוכחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו