"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשבר הפוליטי: פרישה של גנץ, עזיבה של החרדים או פשרה - כל התרחישים האפשריים

המשבר החברתי־ביטחוני חוזר • נתניהו ינסה לנווט את הקואליציה שלו בין גנץ, הזעם הציבורי ודרישות החרדים • גם אם יצליח - הדרך תוביל שוב לבג"ץ

,עודכן
0השמעה

מפגינים נגד חוק הגיוס מתחת לבית של היועמ"שית, צועדים לביתו של השר ווסרלהאוף // ללא

משבר חוק הגיוס למעשה רק התחיל, וצפוי ללוות את המערכת הפוליטית בשלושת החודשים הקרובים, ואולי אף יותר מכך. זה המשבר הפוליטי החריף ביותר שהתרגש על הממשלה מאז טבח 7 באוקטובר, והוא עלול להיות בעל השפעה מכרעת על עתידה ועל משילותה.

תרחיש אחד, אופטימי אבל לא מאוד סביר: הממשלה תקבל מבג"ץ זמן נוסף לנסח חוק ולהעבירו בכנסת בשלושת החודשים הבאים, יושגו הסכמות עם גנץ ועם המחנה הממלכתי והחוק יעבור בהסכמה רחבה. כאמור, מדובר בתרחיש בעל סבירות קלושה, נוכח הפערים בין הצדדים והאינטרס של גנץ לא להתפשר בנושא הגיוס מול הבייס שלו.

שאר התרחישים יוצאים מנקודת הנחה שגנץ וחברי מפלגתו יפרשו בשלב כזה או אחר, במחאה נגד הליכי חקיקת החוק. לנוכח זאת, קואליציית 64 המנדטים של נתניהו תעמוד לבד. יש כמה תרחישים אפשריים בשלב הזה.

מה כוללת הטיוטה?,צילום: אורן בן חקון

האתגרים יידחו לחורף

התרחיש הראשון: הממשלה תצליח היום לאשר החלטה עם יעדים מספריים וסנקציות כלכליות, שתזכה להגנה מצד היועמ"שית, כך שבג"ץ ייתן לקואליציה זמן נוסף להעביר חקיקה בכנסת עד סוף יוני.

גם אם הממשלה תרוויח זמן ותגיע לפשרה - הלחץ הציבורי נגד מהלך שלא יגייס שיעור משמעותי מהחרדים יגדל

במסגרת החקיקה יהיו יעדים מספריים וסנקציות כלכליות, כך שחברי הליכוד והציונות הדתית יסכימו לתמוך בחוק בטענה שמדובר במספרי גיוס משמעותיים, החרדים יזעקו ויתנגדו למראית עין - והחוק יעבור.

חרדים קיצונים חוסמים רחוב בירושלים במחאה נגד גיוס לצה"ל,צילום: אורן בן חקון

במצב הזה, הממשלה תשרוד לפחות חודש נוסף, עד ליציאה לפגרת הקיץ. אתגריה האחרים יידחו עד לאחר חגי החורף. מדובר בתרחיש סביר נוכח הרצון של ממשלת נתניהו לשרוד, אך המהלך צפוי לספוג ביקורת ציבורית רבה.

התרחיש השני: החרדים לא יסכימו ליעדים מספריים גבוהים ולסנקציות כלכליות אמיתיות. במצב הזה, גם אם בג"ץ יעניק לממשלה זמן נוסף - היא תימנע מלהכניס בחוק את יעדי הגיוס, ותעגן אותם בהחלטת ממשלה בלבד. בתגובה לכך, חלק מחברי הליכוד והציונות הדתית יתנגדו - והחוק לא יעבור בכנסת.

לקראת חוק הגיוס: הפגנה ליד ביתו של הרב לנדו בבני ברק // ללא

כך, כבר ביולי הממשלה תהיה חייבת בגיוס החרדים, ובהפסקת התמיכות התקציביות בישיבות. בתרחיש זה, סביר מאוד שהחרדים עשויים לפרוש על כך מהממשלה, והקואליציה תתפרק.

החרדים יפרשו?

התרחיש השלישי: הממשלה לא תצליח לגבש החלטת ממשלה שתזכה להגנת היועמ"שית, השופטים יסרבו לתת לממשלה עוד זמן ויהפכו את צווי הביניים שתלויים ושעומדים להחלטה. הממשלה תהיה חייבת להתחיל בגיוס החרדים ולהפסיק את תקציבי הישיבות. במקרה כזה, החרדים עשויים לפרוש מהממשלה מייד עם החלתו של החוק.

שר הביטחון גנץ וח"כ זועבי בהצבעה על חוק הגיוס, ינואר 2022,צילום: ללא

בכל התרחישים, גם אם הממשלה תרוויח זמן נוסף ותגיע לפשרה על החוק - הלחץ הציבורי נגד כל מהלך שלא יגייס שיעור משמעותי מהחרדים יגדל, וישפיע על הדינמיקה בתוך הממשלה.

כמו כן, כל חוק שיעבור ושיהיה דומה לחוקי הפטור מגיוס שעברו בעבר עשוי להיפסל בבג"ץ, כך שגם אם הממשלה תקנה זמן כעת - הוא יהיה מוגבל, וסוגיית גיוס החרדים תשוב לרדוף אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר