החלטת ממשל ביידן להימנע בשתי הצעות ההחלטה של מועצת הביטחון הקוראות להפסקת אש, והחלטת רה"מ נתניהו לבטל את הביקור בוושינגטון של שניים מאנשיו הקרובים ביותר, מייצגות את המשבר החמור ביותר ביחסי ארה"ב-ישראל זה כמעט 70 שנה.
יחסים אלו, המבוססים על קשרים רוחניים עמוקים, ערכים דמוקרטיים משותפים ואינטרסים אסטרטגיים הדדיים, תמיד היו מיוחדים - אך ידעו גם לא מעט מחלוקות. רייגן החליט להשעות אספקת מטוסי קרב לישראל כעונש על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב־1981, ג'ורג' בוש זעם ב־2004 כאשר ניסתה ישראל למכור נשק לסין, ושמונה שנות ממשל אובמה היו רצופות משברים, אך שום דבר לא השתווה למשבר 1956, כשאייזנהאואר זעם על ישראל בשל הצטרפותה לבריטניה ולצרפת בפלישה למצרים, ואיים בהטלת סנקציות עליה.
המשבר כיום בין שתי המדינות דומה למשבר 1956. בעיצומה של מלחמת אין-ברירה שישראל כלל לא פתחה בה, הממשל האמריקני משנה את כיוונו. תחילה הוא הביע תמיכה בישראל באופן נחרץ וחד-משמעי, וכעת הוא מגנה את התנהלותה באופן פומבי ומתעקש שתעצור את הלחימה.
המשבר מגיע לשיאו - זה הזמן לדיפלומטיה ציבורית
במשך שבועות רבים מכריזים בכירים בבית הלבן מדי יום כי ישראל מבצעת דה-הומניזציה של הפלשתינים ושוללת מהם סיוע במכוון, ומותחים ביקורת על כך שישראל לא מתאמצת לספק תוכנית ל"יום שאחרי" ומסרבת לדון בשרטוט נתיב להקמת מדינה פלשתינית.
אותם בכירים רמזו על אפשרות של נקיטת אמצעי ענישה אם צה"ל ייכנס לרפיח, בדמות צמצום או אפילו עצירה באספקת התחמושת האמריקנית לישראל. הם הטילו ספק בלגיטימיות של ממשלת ישראל, שנבחרה באופן דמוקרטי, ואף קראו לקיום בחירות חדשות. כעת, כשארה"ב נמנעת מלהטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם, ולמעשה תומכת בהחלטתה, המשבר מגיע לשיאו.
ישראל חייבת להישאר חזקה ולהמשיך במימוש מטרותיה ההכרחיות והחשובות בעזה, אך היא חייבת גם לנהוג בתבונה - וליישר קו עם הנשיא ביידן במידת האפשר, בלי לפגוע באינטרסים הביטחוניים הבסיסיים שלה. עליה להפגין נכונות לדון בדרכים העתידיות לשלום, ולהתאמץ לשכנע את העולם - ובמיוחד את בוחרי ביידן - שהיא עושה ככל שביכולתה בעניין זה. מנהיגים ישראלים יכולים לנסוע לוושינגטון כדי לפתור מחלוקות ופערים בין המדינות, אך להימנע מכל פעולה שהאמריקנים עלולים לפרש ככזו שפוגעת בבחירות לנשיאות.
לצד כל אלה, על ישראל לפתוח בקמפיין מאסיבי של דיפלומטיה ציבורית, כדי להציג ולהעלות את טענות ישראל לסדר היום של העם האמריקני. לצד השמדת חמאס ושחרור החטופים, עלינו להגדיר את תיקון יחסינו עם ארה"ב כיעד לאומי עליון.
רק בנקיטת צעדים אלה באופן מיידי ובמלוא הרצינות, ישראל תוכל למנוע משבר עמוק כמו זה של 1956, אם לא גרוע יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו