שר הביטחון יואב גלנט ייצא הלילה (בין שבת לראשון) לביקור קצר בוושינגטון. זה יהיה אחד מהביקורים החשובים והמאתגרים ביותר שבכיר ישראלי קיים בבירה האמריקנית בשנים האחרונות, ובפני גלנט ניצבת משוכה גבוהה במיוחד: לקנות לישראל לגיטימציה וזמן להמשך המלחמה בעזה.
גלנט נתפס בעיני הממשל האמריקני כגורם חיובי בממשלה, וככזה שניתן לעבוד איתו. לכן יתקבל בוושינגטון בזרועות פתוחות, וסביר שיקיים פגישות גם עם בכירים שלא מופיעים בלו"ז הרשמי. החיבוק שיקבל יהיה מבלבל: לחום ולקרבה יתלוו ביקורת ודאגה רבות, בעיקר מצד שר ההגנה לויד אוסטין, שמסתמן כגורם הביקורתי ביותר בממשל כלפי ישראל.
גלנט גבול עזה: ״אין מי שיעזור למחבלים - אנחנו לא נסיים את המלחמה מבלי שאנחנו מחסלים את חמאס״ // צילום: שירה קינן, שחר יורמן
הביקורת האמריקנית מתמקדת בשני צירים הקשורים ביניהם: האחד, דרישתם להגדיל את הסיוע ההומניטרי; השני, סימני השאלה לגבי עתידה של הרצועה ביום שאחרי המלחמה. בשני העניינים האלה נתפס גלנט כפרגמטי, והוא גם מצרף אליו לנסיעה את נציג מתאם הפעולות בשטחים כדי להציג לאמריקנים את מה שמתבצע ואת מה שמתוכנן להתבצע, בהקשרים ההומניטריים ובטיפול בצרכיה של האוכלוסיה האזרחית.
בכירי הממשל בוודאי יציפו שוב את דרישתם שישראל תימנע מפעולה ברפיח, וזאת בהמשך לדברים שאמר שר החוץ בלינקן בביקורו בארץ. סביר שהם ישמעו מגלנט דברים דומים לאלה שבלינקן שמע בישראל, שהפעולה הזאת הכרחית להשלמת הכרעת גדודי חמאס ולגדיעת שלטונו. עם זאת, בחלקים האינטימיים של השיחות - בארץ ובארה"ב - הצדדים מדברים על דרכים שונות לקיים את המבצע, כך ששניהם יוכלו לחיות עימו בשלום.
ביקור ביטחוני עם צל פוליטי
בביקור יעלו ארבע סוגיות מרכזיות נוספות, כל אחת מהן קריטית בפני עצמה. הראשונה, ענייני הגדה המערבית. הממשל מוטרד מאוד מהאפשרות של התפרצות אלימה נרחבת ביו"ש, ודוחק בישראל לנקוט צעדים שיקלו על האוכלוסיה האזרחית שלא מעורבת בטרור. גלנט תומך במהלכים כאלה, שבראשם הכנסה סלקטיבית ומדודה של פועלים פלשתינים לעבודה בארץ.
הסוגיה השנייה היא ענייני הצפון. גלנט נחשב הסמן הקיצוני בממשלה בכל הנוגע לצורך להרחיב את המערכה הצבאית בלבנון, כדי להבטיח שחיזבאללה יורחק מהגבול. ישראל אמנם מעניקה זמן ומרחב תמרון למאמצי התיווך שמוביל השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, אבל גלנט ינסה בוודאי להגיע להסכמות על מרחב הפעולה (ומרחב התמיכה האמריקנית) שיינתן לישראל אם המגעים האלה ייכשלו.
הסוגיה השלישית, ואולי הקריטית ביותר, היא הסיוע הביטחוני. בשבועות האחרונים התגברו הקריאות בארה"ב לממשל להגביל את העברות האמל"ח לישראל. בכירי הממשל אמנם הבהירו שזה לא על הפרק - אבל הדאגה בישראל גדולה מתמיד, וגלנט יבקש הבטחות שהסיוע יימשך ללא קשר למחלוקת המדינית בין המדינות, ואף יוגבר אם תתפתח מערכה נרחבת בצפון.
הסוגיה הרביעית היא המערכה האזורית הרחבה, ובראשה איראן. ישראל ממוקדת אמנם בעזה ובלבנון, אבל מודאגת מאוד מהנעשה בחזיתות נוספות - סוריה, עיראק ותימן - שהחוט המקשר ביניהן הוא איראן. גלנט ינסה לדחוק באמריקנים להגביר את הלחץ על טהרן (גם כדי לרסן את חיזבאללה), אם כי הסיכויים שממשל ביידן יסתכן בעימות עם טהרן בשנת בחירות הם נמוכים מאוד.
הביקור יהיה רובו ככולו ביטחוני, אבל קשה יהיה לחמוק מהצל הפוליטי שנלווה אליו. שנה בדיוק עברה מאז הנאום שהוביל לפיטוריו (שבוטלו) בידי נתניהו, שבו הזהיר שישראל צועדת לעבר תהום ביטחונית (מה שאכן התממש). מאז התרחקו השניים אף יותר, ונדמה שהדבר היחיד שמשותף לשניהם כעת הוא הכוונה להמשיך את המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו