נתניהו ממדר את גנץ מקבלת ההחלטות במו"מ לשחרור החטופים

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למדר את השר בני גנץ מקבלת ההחלטות במו"מ לשחרור החטופים שמתקיים כעת בקטאר. בסביבת גנץ מתרעמים על ההחלטה, שלא צפויה להוביל בשלב הזה לפרישת מפלגתו מהממשלה.

נתניהו עדכן בהחלטתו את חברי הקבינט בדיון שהתקיים שלשום בלילה. הוא אמר כי הדירקטיבה למשלחת הישראלית תיקבע מעתה רק על ידיו ועל ידי שר הביטחון יואב גלנט. זאת בניגוד לסבבים קודמים של המו"מ, שבהם ההחלטות התקבלו במשולש נתניהו־גלנט־גנץ שהוסמך לכך מטעם קבינט המלחמה.

היחסים בין נתניהו וגנץ מתוארים בימים האחרונים בידי כמה גורמים כגרועים ביותר מאז תחילת המלחמה. הם אמרו כי ניכר שנתניהו מבקש להרחיק את גנץ ממוקדי קבלת ההחלטות, וזאת בניגוד להסכם המפורש שעמד בבסיס כניסת המחנה הממלכתי לממשלת החירום בראשית המלחמה. בין הצדדים נקבע אז כי גנץ יהיה שותף מלא בניהול כלל מהלכי המלחמה, ובכלל זה בניהול המו"מ לשחרור החטופים.

צומצם גם מנדט המשלחת

בסביבתו של גנץ אמרו אמש כי נתניהו ממשיך לעסוק בפוליטיקה קטנה בזמן מלחמה, כשעל הפרק סוגיות הרות גורל ובראשן עניינם של החטופים. אנשי גנץ טוענים כי בפועל הוא היה מעורב אתמול באישור המנדט שניתן למשלחת שיצאה לקטאר, ויהיה מעורב גם בהמשך בקבלת ההחלטות.

הרחקת גנץ מהמו"מ בפועל הוא רק שינוי אחד שהכניס נתניהו ברגע האחרון, טרם יציאת המשלחת בראשותו של ראש המוסד, דדי ברנע, לשיחות בקטאר. נתניהו גם ערך שינויים במנדט שניתן למשלחת, והותיר בידיה מרחב גמישות קטן מכפי שנקבע מראש. גורם שבקי בנושא אמר כי ניכר שנתניהו ביקש לרצות בכך את נציגי הימין הקיצוני בממשלתו. לדבריו, מעל החלטותיו של נתניהו מרחפת עננה כבדה של ספקות אם אכן ברצונו להגיע לעסקה.

בדיוני הקבינט המצומצם היתה תמימות דעים של כלל השרים (גלנט, גנץ, גדי איזנקוט, רון דרמר וכן אריה דרעי שמשתתף בישיבות) ושל כלל ראשי מערכת הביטחון (הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד ומתאם השבויים והנעדרים ניצן אלון) כי אפשר להתקדם כעת לעסקה. נתניהו נמנע מכך, והחליט להעביר את ההחלטה לקבינט הרחב. הגורמים הביעו חשש כי האסטרטגיה שבה נוקט ראש הממשלה עלולה לסכן את המו"מ, וכי במקרה כזה הוא יאשים את חמאס כי דרישותיו המופרזות הכשילו את השיחות.

הערכה היא כי המו"מ בקטאר יהיה קשוח ורווי משברים, בין היתר כי הגורם היחיד בחמאס שמוסמך לקבל החלטות הוא יחיא סינוואר, שהתקשורת איתו בעייתית - ללא קשר למהלכי ההשהיה המכוונים שהוא נוקט. ההערכה היא שיידרשו שבועיים לכל הפחות כדי להגיע לסיכומים, בניסיון להגיע להפסקת אש בשבוע האחרון של הרמדאן.

לא לחזרה לצפון הרצועה

בישראל מקווים שהעסקה תוביל לשחרורם של 40 חטופים חיים: נשים (כולל החיילות), מבוגרים ופצועים. המחיר שדורש חמאס בתמורה אינו מקובל על ישראל, בעיקר בכל הקשור לדרישת חמאס לקבוע בלעדית את רשימת המשוחררים. עם זאת, למקבלי ההחלטות ברור כי יידרש לשחרר רוצחים כחלק מהעסקה - עניין שצפוי לעורר מחלוקת עזה בקבינט על רקע התנגדותם המוצהרת של השרים סמוטריץ' ובן גביר. גם לאחר שהרשימה תוסדר יידרש להכריע לאן ישוחררו האסירים - ליו"ש, לעזה או שיגורשו למדינה אחרת (בעסקת שליט גורשו חלק מהמשוחררים לטורקיה).

סוגיה אחרת שמעוררת מחלוקת היא דרישת חמאס לאפשר חזרה מלאה של תושבי צפון הרצועה לבתיהם. ישראל מתנגדת לכך כדי שלא לאפשר לחמאס לשקם את כוחו בגזרה הזאת, שבה ממשיך צה"ל לפעול גם כעת בשיטה של פשיטות - כמו זאת שמבוצעת ביממה האחרונה במתחם בית החולים שיפא בעזה. חזרת התושבים לצפון הרצועה תקשה על המשך הפעילות הצבאית באזור, והיא גם תגביר את הסיכון לקיבוצים בעוטף הרצועה שישראל מבקשת לאפשר לתושבים שלהם להתחיל בתהליך מדורג של חזרה הביתה.

בישראל הכריזו עד כה על 35 מבין החטופים כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. ההערכה היא שמספר ההרוגים גבוה יותר, בין היתר משום שלגבי חלק מהחטופים אין שום מידע בנוגע למצבם. אם אכן ישוחררו 40 חטופים כעת, ייוותרו בידי החמאס כמה עשרות חטופים - חיילים, חברי כיתות כוננות וגברים מתחת לגיל 50. השלב השני של העסקה אמור להוביל לשחרורם, והשלב השלישי אמור להשיב לישראל את הגופות שבידי חמאס.