בגלל האמריקנים: קבינט המלחמה מתמהמה - והדחיינות של נתניהו שוב מנהלת את האירועים

מאז המפולת ב־7 באוקטובר, צה"ל התנער כארי, השיב מלחמה שערה, והנחית על חמאס מכות שלא נראו כמותן בהיסטוריה הצבאית. הצבא הישראלי הגיע להישגים הללו בניגוד לכל התחזיות וההמלצות של הגנרלים האמריקנים שביידן שלח, ותוך פגיעה מינימלית בבלתי מעורבים, על פי כל קנה מידה.

כעת נדרשת ישראל למהלך מרכזי אחרון כדי להשלים את מיטוט תשתית חמאס, והוא טיהור רפיח. האמריקנים והמצרים דורשים שהפליטים שנסו לעיר הדרומית יפונו ממנה קודם לכן. ישראל מקבלת את התנאי וצה"ל מוכן עכשיו לצאת לדרך, הן עם הזזת התושבים והן עם טיהור העיר הדרומית.

מה יגידו האמריקנים

ואולם, הדרג המדיני עדיין נמנע מפעולה. נתניהו וקבינט המלחמה חוששים שהזזת התושבים תתפרש כאקט מלחמתי שמונע את עסקת החטופים. שאלת ה"מה יגידו האמריקנים" מטרידה אותם. אז הם עוצרים.

מהותית, ראש הממשלה יודע כבר זמן רב שאין סיכוי לעסקה. אפילו ראש המוסד, דדי ברנע, אמר כי "חמאס מתבצר בעמדתו כמי שאיננו מעוניין בעסקה וחותר להבערת האזור ברמדאן". כך שברור שאין עוד למה לחכות. אדרבה, הזמן פועל לרעתנו, כפי שאפשר להבין מהטון ההולך ומקשיח של ביידן.

ובכל זאת, הדחיינות של נתניהו שוב מנהלת את האירועים. או כפי שניסח זאת חבר הקבינט השר גדעון סער, "יש שיהוי בקבלת ההחלטות. רפיח כבר היתה צריכה להיות מאחורינו".האמריקנים, מצידם, טוענים שרמדאן הוא חודש קדוש ולכן יש להמתין.

ובכן, הנה תזכורת למה שבאמת קדוש לראשי חמאס: "אנו אוהבים את המוות כפי שאויבינו (הישראלים) אוהבים את החיים", אמרו מנהיגיהם לא פעם אחת. שנית, רמדאן כולל צום במהלך שעות היום - כלומר יתרון מבצעי לחיילינו נגד האויב המותש מרעב. שלא לדבר על כך שהאויב לא התחשב בחגים היהודיים כשרצח, אנס, כרת, שיסף, ביתר, חטף והתעלל באנשינו בשמחת תורה.

גם ליהודים יש ערכים מקודשים שצריכים לשים לב אליהם: קדושת החיים, קדושת המשפחות, קדושת הנשים והילדים, קדושת הארץ. וישנה גם קדושת חודש אדר, שבו "בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ (התכוונו) אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם - וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט, א).מהפך כזה, שבו אנו מכים באויבינו ולא ממתינים שיקרה ההפך, צריך לצאת לדרך עכשיו. עם כל הכבוד לשיקולים של אחרים, גם לנו יש עניינים דחופים להסדיר.