Loading...
ביידן על המצב בעזה במהלך נאום "מצב האומה": "הופך קרביים" // רויטרס
ביידן מציב את שלום תושבי עזה לפני שלום החטופים
יכול להיות שהרכבת האווירית עם הסיוע ההומניטרי לעזה פותרת לביידן בעיה מול האגף הפרוגרסיבי במפלגתו • אולי היא גם מאפשרת לישראל להמשיך ולנהל מלחמה בעצימות נמוכה • אבל היא בטוח לא מקדמת את שחרור האזרחים הישראלים הנמקים בעזה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
יכול להיות שהרכבת האווירית עם הסיוע ההומניטרי לעזה -ואו־טו־טו, גם הימית- פותרת לביידן בעיה מול האגף הפרוגרסיבי במפלגתו.
יכול להיות אפילו שהיא משיבה אליו חלק מהבוחרים המוסלמים שהצביעו נגדו, או שנעדרו מהקלפיות בבחירות המוקדמות של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. ייתכן בהחלט שהסיוע הזה, שביידן הפך אותו לעיקר העיקרים של מדיניותו בעזה, גם מאפשר לישראל להמשיך ולהלך על החבל הדק שבין המשך המלחמה בעצימות נמוכה, לבין ממשל אמריקני שהחיבוק שלו אותנו הופך בהדרגה לחיבוק דוב.
דבר אחד, מכל מקום, הסיוע ההומניטרי המוגבר הזה לא יעשה: הוא לא יקדם את שחרור החטופים. בדיוק להפך. הוא רק יזיק לעניינם. הסיוע לעזה מרחיק את שחרור החטופים, שביידן מבטיח לא לנוח ולא לשקוט עד שישובו לביתם, במקום לקרב אותו.
הגדלת הסיוע האזרחי לעזה מספקת עוד ועוד חמצן לחמאס, מעכבת התקוממות אמיתית של התושבים שם נגד הארגון הפלשתינאצי, ומשיגה בדיוק ההפך ממה שביידן אומר שהוא חפץ בו. חמאס מבין את הסיוע ההומניטרי אחרת לחלוטין מהאופן שבו ארה"ב מבינה אותו. מנקודת המבט של חמאס, מדובר בעוד ועוד ארגזי לגיטימציה להמשך קיומו כשלטון ברצועה, ולהקשחת הקו בנושא החטופים.
לנצל את האסון ההומניטרי
אם ארה"ב היתה חושבת "מזרח־תיכונית" ולא מערבית, היא היתה מנצלת את האסון ההומניטרי שהתרגש על עזה, ומבהירה גם לחמאס וגם למתווכות, שהתנאי ל"הצלת תושבי עזה הרעבים" הוא סופו המהיר של חמאס, הצבאי והאזרחי, ושחרור כל החטופים. במקום זאת ביידן מציב את שלום תושבי עזה, שרבים מהם היו מעורבים בטרור לאורך השנים, לפני שלום החטופים. כך הוא מעודד את חמאס להעלות עוד ועוד את מחיר שחרורם.
במלחמת העולם השנייה, מול הנאצים המקוריים, בעלות הברית לא העלו על דעתן להצניח סיוע הומניטרי לאוכלוסייה הגרמנית. אלה הם סטנדרטים חדשים שנקבעו במיוחד עבור ישראל, ועיוות של כל היגיון ששואף להכרעת אויב כחמאס. מיותר לציין שארה"ב עצמה לא נהגה כך במלחמותיה שלה.
את ההיגיון המערבי העקום הזה, ארה"ב מפעילה גם בסוגיית חודש הרמדאן ובעניין רפיח. במקום להבהיר לחמאס ולמתווכות, שישראל, בגיבוי אמריקני, לא תהסס להפוך את רמדאן מ"חודש הניצחונות המפוארים של האסלאם", לחודש שיירשם לדורות כחודש התבוסות שלו, ארה"ב מתחשבת ברגישות המוסלמית בנוגע למועד זה. יתרה מכך: היא אף מעניקה לארגון פרס על רצחנותו הנאצית - הסרת האיום הישראלי של תמרון ברפיח לחודש ימים, ללא כל תמורה מצידו, וכבילה של ידי ישראל מלפעול שם באופן חופשי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו