דווקא משפחות החטופים יכולות להוריד את מחיר העסקה

מבלי לתת דין וחשבון לעצמנו ומבלי לחוש בכך, אנו חווים כאן בשבועות הרבים האחרונים דפוס קבוע ומתסכל: פעם אחר פעם מתפרסמות בתקשורת ידיעות אופטימיות, שמציתות תקווה גדולה בלב, על התקדמות במו"מ לשחרור החטופים, התגמשות בעמדות חמאס ועסקה שקרבה ובאה. פעם אחר פעם אותן הידיעות מתבדות ומתנפצות במהירות האור - בחלוף ימים, ולעיתים אף שעות - על סלע הסרבנות והעמדות ההזויות של הארגון הפלשתינאצי. ושוב, וחוזר חלילה - מפח הנפש והאכזבה מכים במשפחות ובכל מי שליבו יוצא אל החטופים.

דומה שהגיעה העת לשבירת המעגל באמצעות שינוי הפרדיגמה. חלק ניכר מהעמדות הנוקשות והבלתי מציאותיות של חמאס במו"מ הן תוצר של הלך הרוחות בישראל. את הלך הרוח הזה מעצבות במידה רבה "התקשורת" (מרביתה) ורבות ממשפחות החטופים. הן לוחצות על הממשלה להתפשר עוד ועוד במטרה להציל את חיי יקיריהם ולהביא לשחרורם.

אלא שכל הליכה לקראת חמאס נענית בינתיים בהקשחת עמדות מצד ארגון הטרור. מבלי שירצו בכך, ובניגוד לכל מה שהן חפצות ומעוניינות בו, לחץ המשפחות על ממשלת ישראל מביא להקשחה חוזרת ונשנית בדרישות חמאס.

אין דרך נחמדה לומר זאת, אבל צריך: חמאס בונה על המשפחות ועל הלחץ הכבד שהן מפעילות על הממשלה. מבלי שהן מתכוונות לכך, המשפחות מובילות את חמאס אל מחוזות שבינם לבין מו"מ ענייני אין דבר וחצי דבר. התקשורת ברובה מתמסרת למשפחות וללחץ שהן מפעילות על הממשלה, ברחוב ובשדה הפוליטי. התוצאה היא, בניגוד מוחלט לרצון המשפחות, התקשורת וכולנו, שהעסקה מתרחקת במקום להתקרב.

גורם משמעותי נוסף שתוקע מקלות בגלגלי המו"מ ולעיתים משהה, מעכב ואף מסיג אותו לאחור, הוא הפרסומים הרבים והבלתי פוסקים בתקשורת, שמתעדים כל שינוי ותזוזה - לעיתים תזוזות במילימטרים - במו"מ ובעמדות הצדדים. הפרסומים הללו פוגעים לא פעם, שלא במתכוון, בניהול המו"מ מצד ישראל. עדיף שדבר לא יפורסם, אפילו בגזרת הצנזורה, שהתקשורת לא תתעד, ושאנחנו הציבור לא נדע, לא נעודכן ולא נדווח, ובלבד שהמו"מ ינוע קדימה - ולא "צעד קדימה ושניים לאחור".

אם דווקא משפחות החטופים - אף שהדבר יהיה קשה מאוד עבורן - יחליפו דיסק, אם דווקא מהן תעלה מנגינה חדשה, אם דווקא הן יהיו אלה שילחצו על הממשלה לעמוד מול הדרישות החצופות של חמאס, ואף ישמיעו אמירה מפורשת: "לא בכל מחיר" - יש סיכוי שחמאס יירד מהעצים שעליהם טיפס. אם חמאס יפנים שאף משפחות החטופים מבינות שהדרישות לסגת מרצועת עזה או להפסיק לחלוטין את המלחמה הן "נון סטרטר", יש סיכוי שנראה מו"מ אחר.

בד בבד, נדרש גם שינוי בבון טון התקשורתי. מהרגע שבו התקשורת תעניק למשפחות החטופים שמתנגדות לעסקה במחירים כה גבוהים (יש עשרות כאלה) במה תקשורתית, ברוחב, בעומק וברצועות זמן שניתנות כעת למשפחות שדוחפות לעסקה במחירים מופקעים מאוד - מהרגע שבו יינתן פתחון פה גם למשפחות שכולות רבות שמתנגדות לעסקה במחירים מטורפים, יש סיכוי טוב יותר שנתקרב לעסקה, ובמחירים שפויים פי כמה.