כולם מפספסים את הקונספציה שהתרסקה: אובדן תמיכת ארה"ב - סכנה קיומית מיידית

מפל של קונספציות מתנפץ לנגד עינינו החל מ-7 באוקטובר. הציבור מזועזע מכישלון המודיעין, מההלם של מערכות הצבא ומחוסר התפקוד של רבות מהמערכות הממשלתיות, אך משום מה, כולם מעדיפים להתעלם מ"קונספציית-על" שהתרסקה לגמרי - קונספציית "ארה"ב תתמוך תמיד".

קיימת התעלמות מוחלטת מתהליך הקריסה של תמיכת ארה"ב בישראל, שהחל כבר לפני יותר מ־20 שנה. זו כורסמה בהדרגה לנוכח שאננות ושחצנות ישראלית טיפוסית. תהליך זה, שמשמעותו קיומית (די בכך שארה"ב תימנע מתמיכה במועצת הביטחון כדי לשגר את ישראל וכלכלתה למצב כאוטי), עשוי להגיע לשיאו בתוך חודשים אם המנהיגות פה לא תתעשת ותפעל בנחישות.

לקונספציה של "ארה"ב תתמוך תמיד" אבות מהימין ומהשמאל. הימין, בגלל מנהיגו, עדיין רואה את ארה"ב של לפני 20 שנה כאילו "מה שהיה אז הוא שקיים היום". אין טעות קשה ופטאלית מזו לגורל המדינה. השמאל שבוי בתסביך "נתניהו אשם" וב"הרס את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית". גם זו טעות מרה: ההנחה השחצנית היא שאם רק נעשה קצת "הסברה" הכל יהיה בסדר, והם "יבינו" שאנחנו ה"טובים" פה.

היצמדות לקיבעונות אלה היא סכנה קיומית גדולה בהרבה מאיראן, מחיזבאללה ומחמאס גם יחד. אירופה מזמן אינה תומכת ישראל, רוסיה וסין מעולם לא היו איתנו, ולכן ארה"ב היא המשענת האסטרטגית היחידה של ישראל בעולם שאינו נוטה לנו חסד.,

יותר מ־20 שנה מתנהלת "מלחמה רכה" נגד ישראל - עם התמקדות בארה"ב. לשם כך לאיראן יחידות מיוחדות, תקציב ואסטרטגיה. קטאר היא המממנת העיקרית של האנטישמיות והאנטי-ישראליות בעולם בהיקפים של מיליארדי דולרים בשנה, ושתיהן גם חברו לתנועה הפרוגרסיבית האמריקנית ובכך יצרו איום מיידי על קיומה של ישראל. הסיסמאות בארה"ב אינן קוראות להחזרת שטחים, אלא לחדילתה של ישראל מקיום.

ה"פרוגרסיבים" הם המיינסטרים של מה שהיה בעבר האגף השמאלני הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית, והם חלק ממאבק חברתי ופוליטי פנימי מקיף בארה"ב. הם ניצבים מול דמוקרטים מסורתיים, שמרנים מסורתיים ופופוליסטים. כיום השדולה כוללת 103 חברי קונגרס.

קבוצות אנטי-ישראליות מעודדות פרוגרסיבים לסווג פלשתינים ויהודים לפי קווי גזע: הפלשתינים הם "ילידים מקומיים" ו"צבעוניים" (people of color), בעוד ישראלים ויהודים הם "אירופאים לבנים מיוחסים וקולוניאליסטים". נוסחה בינארית וגסה זו היא שמאפשרת יישום מוצלח של תיאוריית ה"הִצְטָלְבִיוּת" (Intersectionality) לסכסוך הישראלי-פלשתיני. על פי תיאוריה זו, קטגוריות חברתיות ותרבותיות של קבוצות החוות דיכוי, כגון גזע, מגדר, מעמד, נטייה מינית, וצירי זהות נוספים, אינם מתקיימים בנפרד זה מזה, אלא שלובים יחד.

כך הצליחו בקמפיינים שקריים ממומנים היטב להפוך את ישראל עבור רבים בתנועה למודל שנוא של העליונות הלבנה האימפריאליסטית. הנושא הפלשתיני אוחד עם כל קורבנות "הדיכוי" האחרים הזקוקים להגנה - וכך נוצר גל שאויבי ישראל רוכבים עליו.

ממשלות ישראל לדורותיהן עדיין שרויות באפלה (ובקונספציה). ההגנה על תמיכת ארה"ב בישראל היא משימה קיומית ומצריכה הקמת יחידות ותורת לחימה. התקציבים הדרושים הם מגוחכים - במחיר של חצי יום לחימה לשנה ניתן לנצח גם במערכה זאת. מה שצריך זה חזון ומנהיגות.

הכותב הוא יזם הייטק ונדבן, לוחם באנטישמיות יותר מ־20 שנה