בדיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח״כ זאב אלקין, אמר היום (חמישי) מנכ״ל משרד החוץ, יעקב (קובי) בליטשטיין: ״בעקבות המלחמה, אנו נדרשים על ידי השב״כ לאבטחה מוגברת מאוד. אנחנו צריכים לשנות את המערך האבטחתי בנציגויות ישראל בעולם בדגש על 7 מדינות ספציפיות״.
אירוע הנפת דגלי המדינות שהשגרירות שלהן בירושלים | צילום: נגה מלסה, לע״מ, משרד החוץ
התקציב הנוסף שנצרך מעבר לתקציב שסוכם לפעילות המשרד בעקבות המלחמה הוא כ-230 מיליון ש״ח. מתוכו, מיועדים 42,720,000 שקלים למערך המדיני אסטרטגי. 78,000 שקלים עבור הדיפלומטיה הציבורית. 7,900,000 שקלים לטובת המרכז לשיתוף פעולה בין לאומית ו-100,367,500 שקלים למען אבטחה ותקצוב.
״למרות שאנחנו בשנת קיצוצים, אף אחד לא מעלה בדעתו לקצץ בתקציב משרד הביטחון, כי המדינה מבינה שצריכה להגדיל את התקציב לאור המלחמה, המדינה החליטה לשנות את סדרי העדיפויות", אומר יו״ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, ח״כ זאב אלקין.
עוד הוסיף אלקין: "זה נכון באותה מידה בחזית המדינית. תוצאות הלחימה תלויות גם במצב המדיני. בלי מעטפת נכונה מדינית והסברתית כל ההשקעה תרד לטמיון. זה מרכיב שמבטיח את התפוקות, לא יעזור רק להשקיע במשרד הביטחון אם יהיו לנו חסמים מדיניים והסברתיים ללחימה. התקציבים הנוכחיים מצחיקים ביחס למשרד הביטחון, זה לא הגיוני ודורש בעיניי שינוי דיסקט בהבנה שמשרד החוץ בעת הזו הוא חלק מהמלחמה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו