פרשנות
נתניהו לא מפתיע: תשובתו לשאלת המדינה הפלשתינית נשארה בדיוק אותו הדבר
אין משהו שכבר איננו יודעים על נתניהו, בייחוד בסוגיית המדינה הפלשתינית • נתניהו נתן לביידן להבין שלא יתנגד למינוח "מדינה פלשתינית מפורזת", בייחוד אם על כף המאזניים מונחות תמיכת ארה"ב במלחמה • עמדותיו העקביות בנושא של ראש הממשלה ידועות מזה שנים רבות • ממה כן צריך להיות מוטרדים? מהנכונות שלו ושל גלנט להשאיר את תושבי עוטף עזה מחוץ לבתיהם עד לקיץ
,עודכן
0השמעה
אחרי 30 שנה בעין ציבורית, מהן מחצית התקופה כראש ממשלה, אין משהו שכבר איננו יודעים על נתניהו – בפרט כשמדובר בסוגיה כמו "מדינה פלשתינית". אם רוצים להבין מה קרה בסוף השבוע האחרון בנושא הטעון, אפשר לפנותלראיון שהעניק לאחרונה איש סודו לשעבר של נתניהו, ארי הרו,כשנשאל בעיתון זה על אמינותו של האיש.
דובר צה"ל
"נתניהו אדם מאוד חדור מטרה, והוא עושה מה שצריך כדי להגיע אליה. אם צריך בדרך להשתמש בדרכים כאלה ואחרות, הוא עושה זאת. הוא אמר לך בבחירות 2015 'לא תהיה מדינה פלשתינית', ואחרי הבחירות בעקבות הלחצים הבינלאומיים תמרן. אני לא חושב שהוא מתכוון להיות לא אמין, אלא משנה כיוון כשהוא מגיע למסקנה שזה נדרש".
וזה בדיוק מה שקרה גם הפעם. נתניהו נתן לביידן להבין שלא יתנגד למינוח "מדינה פלשתינית מפורזת", אם זה מה שהנשיא האמריקני רוצה לשמוע. על אחת כמה וכמה אם על כף המאזניים מונחות תמיכת ארה"ב במלחמה ונורמליזציה של ישראל עם העולם הערבי. האם לא ראוי לשחרר קצת חבל מילולי בנושא הזה, כדי להביא הישגים עצומים, ובתנאי שעומדים על המהות.
אכן, קיימת סכנה שעצם השימוש במונח "מדינה פלשתינית" ייצא משליטה אם וכאשר היא תקום. אך לזכות נתניהו עומד מבחן הזמן והניסיון בהקשר הזה. "המדינה הפלשתינית" שלה הסכים היא זו שהוגדרה בנאום בר-אילן ובתוכנית המאה של טראמפ: מפורזת, נטולת הסתה לרצח יהודים, לא משלמת משכורות לרוצחים, ומכירה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
אלה עמדותיו העקביות מזה שנים רבות, ואלה התמרונים שהוא עושה סביבן כדי להסתדר עם תפיסתו שלו, הלחצים מחוץ והצעקות מבית. או כפי שתמצת את העניין השגריר האמריקני לשעבר, דיוויד פרידמן: "מדינה פלשתינית על הירח".
אגב, נתניהו אינו היחיד. האם שמעתם את גנץ או איזנקוט מדברים לאחרונה על "מדינה פלשתינית"? התשובה שלילית. רק שלהם קל יותר. אותם הדמוקרטים מחבבים. כנ"ל לגבי בנט שבעת היותו ראש ממשלה יכול היה להתבטא בפומבי נגד "פתרון שתי המדינות", משום שהיה לו את השכפ"ץ של לפיד והשמאל. אותם ביידן אהב.
כך שמהמשחקים האלה של נתניהו אין מה להתרגש. לעומת זאת, מה שכן צריך להטריד היא הנכונות שלו ושל שר הביטחון גלנט להשאיר את תושבי עוטף עזה מחוץ לבתיהם עד לקיץ. אכן, יש סכנה מסוימת לשוב ליישובי העוטף מול צפון רצועת עזה, אולם זו אינה גדולה יותר מאשר האפשרות שתושבי אשדוד, יבנה או נתיבות יספגו מטח רקטות. תרחיש האימים של חדירת מחבלים, ככל הידוע, כבר אינו אפשרי.
מאידך, לחזרה הביתה יש ערך ציוני, כלכלי ומורלי ראשון במעלה. שיבתם, יחד עם מעטפת ביטחונית וכלכלית מקסימלית, תהיה תחילת הניצחון על חמאס – ניצחון שמושג בזכות הלחימה העזה של חיילינו ברצועה. לכן, במקום לזגזג, נתניהו ויתר חברי הממשלה נדרשים לעמוד במה שכבר החליטו. בכל מקום שאפשר יש להחזיר את האנשים הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).
