נתניהו בוועדת החוץ והביטחון: "מספר הקורבנות של שבעה באוקטובר הוא כמו הסכם אוסלו"

מה יקרה בעזה ביום שאחרי המלחמה? ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר (שני) בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי המימון לשיקום רצועת עזה בתום מלחמת "חרבות ברזל" יגיע מסעודיה ואיחוד האמירויות.

את הדברים אמר בתגובה לדבריו של ח"כ עידן רול מיש עתיד שהביע את התנגדותו להכנסת הרשות הפלסטינית לשליטה ברצועה, וביקש מנתניהו להציג את עמדתו בנושא. עוד אמר נתניהו כי על פי התוכנית הישראלית, צה"ל ישלוט בציר פילדלפי, בכל המעברים היבשתיים, ובאזור חיץ שייווצר בין הרצועה והעוטף.  

בתגובה לחברת הכנסת מירב מיכאלי שטענה כלפי נתניהו כי הוא מקדם קמפיין נגד הרשות הפלשתינאית, ענה נתניהו כי היקף הקורבנות ממתקפת שבעה באוקטובר זהה בכמותו לקורבנות הסכמי אוסלו. 

במהלך הדיון, רה"מ אמר כי הוא מתכוון להרחיב את "הסכמי אברהם" ב"יום שאחרי", ולרתום את מדינות המפרץ שיש להן הסכמים עם ישראל, לרבות סעודיה, למען שיקום עזה. כאשר נשאל על ידי ח"כ עמית הלוי מהליכוד, מי יופקד בפועל על השליטה האזרחית ברצועה - לא סיפק תשובה חד משמעית, אך אמר כי "המל"ל הונחה לגבש את האפשרויות השונות לגבי השליטה האזרחית בעזה אחרי המלחמה".

 נתניהו הוסיף ואמר כי המלחמה "תסתיים בנוקאאוט". הוא דחה את הביקורת על כך שחיזק את שלטון החמאס ואמר כי בכל השנים פעל להחלשתו בסבבי הלחימה נגדו. לדבריו, הכנסת הכסף הקטארי לרצועה נעשתה משום שהרשות הפלשתינית סירבה להעביר אותו, ואי מעבר הכספים עשוי היה ליצור משבר הומניטרי בעזה, שישראל הייתה נתפסת כאחראית עליו. חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה) אמרה בדיון שלאורך כל השנים קראה לחיסול החמאס. 

"ישראל עומדת על קיום אזור חיץ ממשי בגבול הצפון אחרי המלחמה. ההעדפה היא שהוא יושג באמצעות פתרון דיפלומטי, אך אם לא יהיה כזה, הוא יושג באופן צבאי, וישראל לא תתפשר בנושא", הדגיש נתניהו. "זאת, מתוך הבנה שבלי אזור חיץ שכזה, ובלי עיבוי כוחות משמעותי בצפון בתום המלחמה, יהיה בלתי אפשרי להחזיר את מאה אלף התושבים המפונים מהצפון בחזרה לביתם". 

"מלחמה מנצחים בחימושים ובאשראי בין לאומי"

על פי חלק מהנוכחים בדיון, ראש הממשלה הדף את הטענות לפיהן הוא נכנע לתכתיבי הממשל האמריקני בנושא ניהול המלחמה. על פי הדיווחים, הוא תיאר כיצד הוא פועל להשפיע על דעת הקהל האמריקנית, אך לא סיפק תשובות לשאלות על ההתנהלות המתואמת להפליא עם התכתיבים מארה"ב. במהלך דבריו, נתן לדוגמא את דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ותיאר כיצד הוא נכנע לדרישתו של איזנהואר ב-1956 להחזרת השטח המצרי הכבוש תוך שעות. בעוד הוא עצמו לא נכנע לתכתיבים האמריקנים. "הם גם לא רצו שניכנס קרקעית לרצועה", אמר לחברי הכנסת.

אל מול הטענות שהועלו נגדו, בנוגע להתנהלותו מול ארה"ב במהלך המלחמה, מצד חברי כנסת רבים, מהקואליציה והאופוזיציה, נתניהו השיב בכעס: "חלקכם לא מבינים מה זה לנצח במלחמה. מלחמה מנצחים בחימושים ובאשראי בין לאומי". משמע – את הדברים האלה הוא מצליח לקבל מהאמריקנים מאז תחילת המלחמה. בנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי והדלק לעזה, אמר כי אם יהיה אסון הומניטרי ברצועה, לא יהיה ניתן לקיים את המלחמה. 

הוא הוסיף באופן נחרץ: "אני בוגר אובמה. מתחילת המלחמה לא קיבלנו שום תכתיב מארה"ב. חוץ מהבית הלבן יש לנו באמריקה גם ערוצים אחרים. לא סתם אני מתראיין שוב ושוב בתקשורת שלהם. אנחנו משפיעים על דעת הממשל ודעת הקונגרס באמצעות דעת הקהל. ואם צריך אתראיין שם שוב ושוב ושוב. ויש לזה כבר השפעה ניכרת.
אני תלמיד של אבא שלי שהיה תלמיד של ז'בונטינסקי שלימד אותו איך עומדים בלחצים בינלאומיים".

ח"כ יבגני סובה מישראל ביתנו סרב לבקשת "ישראל היום" לפרט את תוכן הוויכוח במהלך הדיון על הלחצים האמריקנים, אך הדגיש שהדיון סביב הסוגיה ההומניטרית הותיר יותר שאלות מתשובות. "אם אנחנו רוצים לשנות את הקונספציה, ושהאויבים שלנו יבינו ש'בעל הבית השתגע', אז אנחנו צריכים להתנהג בהתאם, ולהבין איפה עובר הקו בנושא הסיוע ההומניטרי. כל עוד יש לנו חטופים בעזה מבחינתנו אסור אפילו להזכיר את הנושא הזה".

באשר לאיומים האחרים על ביטחון המדינה, אמר נתניהו לנוכחים כי ישראל לא רוצה לפעול בלבנון לפני סיום המערכה ברצועת עזה, אך הזכיר את אזור החיץ המיועד להיות באזור, כאמור. באשר לחות'ים אמר: "אני עומד על כך שזו תהפוך להיות סוגיה בין לאומית", משמע שגם כאן ישראל נמנעת מלפעול כרגע.