"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

היום שאחרי כבר כאן: קבינט המלחמה חייב גיוון

הסיבה העיקרית לכך שישראל מאפשרת הכנסת דלק לעזה היא לחץ כבד מהמערב • אולם הפיחות הזוחל בעמדות הישראליות מתחיל ליצור נזק מצטבר, גם מבחינה מלחמתית וגם לטווח הארוך • קבינט המלחמה חייב להיצמד להחלטות ולעקרונות שקבע בתחילת הדרך, ולא להתפשר על צעדים שמחלישים את ישראל ועוזרים לחמאס

,עודכן
0השמעה
מחנה הפליטים החדש בדרום עזה, צילום: רויטרס

כשנפתחה מלחמת חרבות ברזל, הכלל שקבעו שרי הממשלה היה "הומניטרי תמורת הומניטרי". ברוח זו הופסקה אספקת המים והחשמל מישראל לעזה, ופצצות אזהרה ישראליות נפלו ליד מעבר רפיח, כדי לרמוז למצרים שגם מהצד שלה לא תיכנס טיפה של אספקה לרצועת הרצח העזתית.

נתניהו: "אחרי המלחמה עזה לא תהווה יותר איום" // לע"מ

אלא שבחומה שהוקמה לפני שישה שבועות נסדקו פרצות. ישראל עצמה היא זו שמזרימה מים לדרום רצועת עזה. מזון ותרופות עוברים דרך מעבר רפיח. והחל מיום שישי הקבינט המצומצם גם אישר הכנסה של דלק בהיקפים לא קטנים.

"לא תהיה הפסקת אש ללא שחרור חטופינו"

"אין כניסת דלק, אין כניסת פועלים ולא תהיה הפסקת אש ללא שחרור חטופינו", אמר נתניהו. "הוריתי להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה. לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק. הכול סגור", הודיע גלנט.

והנה כעת, הם ויתר מקבלי ההחלטות מתהפכים, מפירים החלטה מפורשת של הקבינט הרחב שלפיה לא ייכנס דלק לעזה, ולוקחים סיכון כבד שחמאס יקבל חמצן, תרתי משמע, להמשך הלחימה.

שר האוצר בצלצאל סמוטריץ,צילום: אורן בן חקון

לנוכח הנסיגה הזו מהעמדה הראשונית, הדבר הראשון שקבינט המלחמה חייב הוא גיוון. בצדק כתב סמוטריץ' לנתניהו בשישי כי "מדיניות המלחמה נקבעת בידי מי שהיו במשך שנים חלק מהקונספציה שהתנפצה לכולנו בפנים בשמחת תורה".

מאחר שדרישת סמוטריץ' לצרף אותו לקבינט המלחמה תעורר בעיות פוליטיות קשות, שכן זו גלולה שגנץ יתקשה לבלוע, מתבקש להתפשר על גדעון סער.

האחרון כבר תרם רבות כשהציע בתחילת המלחמה להקים רצועת ביטחון מורחבת עוטפת הרצועה. סער גם ידע בשעתו להתנגד להכנסת הפועלים מעזה וביקר את התוצאות הרפות של צוק איתן. מדובר בשר־אזרח, עם הרבה ניסיון ותפיסת עומק, שיכול להביא לסיעור מוחות.

לחץ כבד מהמערב

הסיבה העיקרית לכך שישראל מאפשרת הכנסת דלק לעזה היא לחץ כבד מהמערב. מנהיגינו כנראה לא רוצים להגיע למצב שבו ארה"ב תיאלץ לבחור בין המשך תמיכתה בנו לבין הסיוע ההומניטרי שכה חשוב לה. לכן, שוב נענו להפצרותיה.

הרס ברצועת עזה לאחר תקיפות צה"ל,צילום: אי.פי

אולם הפיחות הזוחל בעמדות הישראליות מתחיל ליצור נזק מצטבר, גם מבחינה מלחמתית וגם לטווח הארוך. כל עוד ישראל ממשיכה להיות זו שעם היד על השאלטר ברצועה, היא שבה ומקבלת אחריות עליה.

זאת, בניגוד לכוונה הראשונית להטיל על הקהילה הבינלאומית את האחריות לשלום העזתים. למעשה, מה שהעולם אומר לנו הוא שכבר עתה צריך לתת את הדעת על גורלה של האוכלוסייה הזו.

בניגוד למה שחשבנו, מצבם של הפליטים האלה - שרבים מאנשי חמאס מתחבאים בתוכם - מתדפק על דלתנו כבר עתה, וגורם לכרסום בעמדות המוצא שאיתן התחלנו את המלחמה.

כדי לבלום את ההידרדרות, צריך להתחיל לפעול לפתרונות ארוכי טווח. למשל, עסקה שקטה עם מצרים שתיישב לפחות חלק מהעזתים במערב המדינה. גם ההגירה מרצון למדינות המערב, שהציעו דנון ובן ברק, היא רעיון מבורך.

קבינט המלחמה חייב להיצמד להחלטות ולעקרונות שקבע בתחילת הדרך, ולא להתפשר על צעדים שמחלישים את ישראל ועוזרים לחמאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר