לגלות את אמריקה: ביממה הקרובה זה יקרה - כל מה שצריך לדעת על הפטור מוויזה לארה"ב

זה קורה:מזכיר המדינה של ארה"ב, אנתוני בלינקן, צפוי לעדכן היום (רביעי) את המשרד להגנת המולדת כי אין לו התנגדות לשלב את ישראל בתכניתהפטור מוויזה. ככל הנראה, מחר יודיע המזכיר להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס, באופן רשמי כי אזרחים ישראלים המבקשים להיכנס לארה"ב, פטורים מהצורך להוציא אשרת כניסה. מסתמן כי הפטור ייכנס לתוקף באמצע חודש נובמבר.הנה כל מה שצריך לדעת.

מה הרווחנו?

הליך פשוט: במקום הנוהל המפרך של הבקשה לוויזה, ישראלים יוכלו להסתפק בתהליך כניסה מהיר בתכנית ESTA. בלי תור בשגרירות, בלי ראיון ובלי המתנה ממושכת ומורטת עצבים.

אין צורך ב"אשרה בכוננות": רק אם וכאשר נוסעים לארה"ב, מנפיקים ESTA בהליך מהיר.

כניסה לצעירים: עד כה, ישראלים בשנות ה-20 לחייהם היו הנפגעים העיקריים ממדיניות הכניסה הקשוחה של ארה"ב, ולעיתים קרובות כניסתם סורבה ללא סיבה. כעת יוכלו הצעירים "לגלות את אמריקה", ללא בעיה.

חיסכון משמעותי: אישורי ESTA תקפים לשנתיים ועלותם 21 דולרים, לעומת אשרה שתוקפה 10 שנים ועלותה 185 דולרים (כלומר, חיסכון של 80 דולרים בעשור, למי שמעוניינים באישור כניסה קבוע לארה"ב).

מה הפסדנו?

משך השהות: האשרה מאפשרת לשהות בארה"ב חצי שנה, עם אפשרות להארכה. אישור ESTA מעניק שהות של שלושה חודשים בלבד.

אבדן הפרטיות: ישראל אפשרה לרשויות של ארה"ב גישה למאגרי מידע שונים, בכלל זה מרשם פלילי, כחלק מכניסה לתכנית הפטור. מי שיש לו מה להסתיר, עשוי להיות בבעיה.

מה לא השתנה?

• התור בביקורת הגבולות בכניסה לארה"ב.
• הצורך לקבל היתר לעשות עסקים בארה"ב.
• הצורך לקבל היתר ללמוד בארה"ב.
• הצורך לקבל היתר לגור בארה"ב.
• ויזות קיימות בתוקף ומאפשרות כניסה עד שיפוג תוקפן.
• אזרחים אמריקנים שחיים בישראל חייבים להיכנס ולצאת מארה"ב עם הדרכון האמריקני שלהם ולא יכולים להירשם במערכת ESTA.

מי לא ייהנו מהפטור?

• מי שאין להם דרכון ישראלי ביומטרי (במשרד הפנים נערכים למבול בקשות להחלפת דרכון).
• מי שמנועי כניסה כיום לארה"ב או נפסלו בעבר.
• מי שיש להם רישום פלילי, קשר להלבנת הון או טרור, או שיש אודותיהם מידע בעייתי אחר.

למי הפרחים?

בראש ובראשונה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. מרגע שהנשיא האמריקני הביע תמיכה בהכנסת ישראל לתכנית הפטור מאשרה, ההליך החל להתקדם במהירות. אחריו מגיעות התודות למזכיר האמריקני להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס. עוד כשהיה סגן המזכיר, מיורקס היה רתום לנושא בגלל חיבה אישית לישראל.

יש להודות גם לשגריר ישראל בוושינגטון ב-2021, גלעד ארדן, ששכנע את רה"מ דאז נפתלי בנט להעלות את הסוגיה בפני ביידן. לשרת הפנים דאז אילת שקד, ולמחליפה כיום, השר משה ארבל, שגייסו המשרד לתהליך, אותו הוביל עו"ד, גיל ברינגר. לראש המל"ל הנוכחי, צחי הנגבי, שבהנחיית נתניהו, מרכז את התהליך מאז כינון הממשלה.

ולבסוף למאות פקידים, אמריקנים וישראלים (בצד הישראלי מדובר על משרדי הפנים, החוץ, המשפטים, הבט"פ, הביטחון, המל"ל, שב"כ והשגרירות בוושינגטון), שעבדו קשה מאוד בשנתיים האחרונות, כדי לעמוד בכל התנאים והדרישות שמחייבת תכנית הפטור מאשרה. וגם לעשרות נציגים ישראליים, מרמת שרי החוץ ומטה, שניסו עשרות פעמים בעשורים הקודמים להכניס את ישראל לתכנית הפטור. בסוף זה צלח.