קריסת המגעים לפשרה ברפורמה המשפטית: תאונה פוליטית טראגית בדרך לשקט המיוחל

תאונה בשידור חי: עתיד המדינה מונח על הכף, והשבוע זכו אזרחי ישראל לצפייה בהילוך איטי בטעויות, בפוליטיקה קטנה ובעסקנות שיצרו פיצוץ בעסקת פשרה שאמורה היתה, שיכולה היתה, להביא עלינו את השנה החדשה שבפתח לטובה, לברכה ולשקט. בעיקר לשקט.

מאז שאושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות ישנם מגעים רציפים בין עובד יחזקאל, מבית הנשיא, לעורך הדין מיכאל ראבילו, מצידו של ראש הממשלה נתניהו. המטרה המוצהרת לאותן שיחות ופגישות בעשרות היתה לייצר פשרה אל מול האופוזיציה, לייצר הישגים קטנים לקואליציה ולשים את סלע המחלוקת (החקיקה המשפטית) בצד לתקופה ארוכה.

מדובר בהמשך ישיר למאמצי הנשיא הרצוג להחזיר את החברה הישראלית למסלול. למעט קיצוני המחאה, הציבור הישראלי, כולל אלו שמתייצבים שבוע אחרי שבוע בקפלן מחרדה אמיתית לעתיד המדינה, מייחל להצלחתו. כמאמר הקלישאה: הצלחתו בנושא - הצלחתנו. מסלול השיחות בבית הנשיא, שנרמס ברגל גסה מחשד ל"תרגיל" קואליציוני, אמור היה לספק תוצאות אך כשל.

יותר מדי משתתפים עם יותר מדי "שיחות" דרך התקשורת היו מתכון לאסון. זו הסיבה שהשיחות, שהפכו מאז לאישיות יותר ונסתרות מעין, הצליחו להשיג התקדמות כבירה עד לאותו יום שני השבוע בשעות אחר הצהריים. נחזור אליו תכף.

לחץ על כל הצדדים

אז מה התרחש באותה תאונה מצערת שבה הסיכויים שלנו, הישראלים, לשקט צנחו באופן משמעותי? בשבועות האחרונים מקיים יחזקאל, השליח המיוחד של הרצוג לענייני פשרות, מסע דילוגים בין אנשי נתניהו לאופוזיציה ולנציגי המחאה. הוא בוחן מה יכול להתקבל, מה ייהרג ובל יעבור, ומה בכל זאת יכול לצלוח את כל הדרך עד לחתימה.

אל מול עו"ד ראבילו, שמייצג את נתניהו, הגיע יחזקאל למסמך עקרונות בן שלושה מרכיבים עקרוניים, עם הסכמה שמדובר בנייר התחלתי וממנו יתקדמו לשיוף פרטים אחרונים. יחזקאל אף הציג השבוע את פרטי ההסכם (יש לציין - חלומיים, מצד האופוזיציה והמחאה) לבכירים במחאה.

המטרה היא לבחון מהלך שאכן יזכה בסופו של דבר לתמיכה רוחבית ולהרגעת השיח הציבורי. אלא שמי שהתמכרו למחאה (וכנראה גם מתפרנסים ממנה בכבוד) מיהרו להדליף את ההסכמות לתקשורת. והמטרה שקופה: להפעיל לחץ על כל הצדדים שיתנערו מההתקדמות במגעים ולהשיג לאחור את ההסכמות.ושוב נרשם ניצחון לקיצוני המחאה.

נתניהו, מהלחץ, מיהר להתנער מההסכמות שראבילו סיכם בשמו ימים ספורים קודם לכן. שר המשפטים יריב לוין, שנמנע מלשוחח עם התקשורת, יצא לבליץ ראיונות־נגד ולצידו מספר קטן של חברי כנסת וראשי מפלגות שהביעו התנגדות מעט רפה יותר.

גנץ – שמאחורי הקלעים אכן הסכים, כפי שחשף מאוחר יותר השבוע, להיכנס לדיונים על בסיס אותן הסכמות, מיהר לחזור בו גם כן. איך ייכנס לחדר אחד עם מי שמתנער פומבית מהבטחות שנתן מאחורי הקלעים, ולא בפעם הראשונה. בבית הנשיא תפסו את הראש כלא מאמינים. הם ראו איך מאמצים של שבועות יורדים לטמיון.

כל צד מתבצר שוב בעמדתו, וכל הרצון הטוב שהפגינו בשיחות בארבע עיניים נבלע בים של חשדנות פוליטית ששברה שיאים בשנים האחרונות. הכשל הפוליטי הוא עמוק ומבהיל. אמנות האפשר וההסדרים נעלמה כלא היתה מהאווירה הפוליטית בישראל, שנשטפה בחשדנות, בנקמנות ובאינטרסים קצרי רואי.

לא אומרים נואש

נתניהו ואנשיו היו צריכים לומר השבוע דבר פשוט כשנחשף המתווה: "זה לא בלון ניסוי, אנחנו עומדים מאחורי הדברים". הרי עו"ד ראבלו חתם על הדברים שמשאירים לקואליציה הישג קטן אחד להיאחז בו נוכח הכישלון בקידום הרפורמה כולה: בחירת שופטים בווטו הדדי (כלומר חצי־חצי, שמרנים־ליברליים), כמו שאיילת שקד עשתה בזמנה בלי להקים עליה סערת אלוהים.

אגב, בבית הנשיא לא אומרים נואש נוכח ההתפתחויות, אחרוני האופטימיים בינינו כנראה מועסקים אצל הרצוג. כל מי שרוצה בשגשוגה של מדינת ישראל צריך להתפלל שהם יישארו כאלה. החלופה היא כאוס, הקצנה חברתית והידרדרות למערכת בחירות שרק תיקח לקצה את השיח הציבורי.

נתניהו במשך שנות שלטונו הארוכות לא יצא מעולם להרפתקאות גדולות, הוא לא מסכן את חיילי ישראל בהרפתקאות מסוכנות ולאורך השנים אף הצליח חרף כך לספק עשור ביטחוני שקט יחסית. גם אל מול מערכת המשפט יעידו מתנגדיו ותומכיו כאחד, סירב תמיד לדרישות סביבו לרפורמות, או אפילו לפסקת התגברות, כפי שדרשו בנט ושקד בין השנים 2019-2015. שמרן במובן הקלאסי של המילה.

בסביבתו אומרים השבוע שאחרי הרפתקת החודשים האחרונים הוא מנסה לייצב את ההגה שוב ואפילו לשלם על זה מחיר פוליטי. עכשיו הוא יצטרך לעבור מכוונות למעשים ולהוכיח שהוא מסוגל להנהיג את ישראל החוצה מהמשבר הזה.