הסכם הגנה עם ארה"ב? מקורבי נתניהו חלוקים

בקרב מעגל ההתייעצויות של ראש הממשלה נתניהו בכל הנוגע לברית ההגנה עם ארה"ב במסגרת שיחות הנורמליזציה עם סעודיה, התעוררה בשבועות האחרונים מחלוקת.

את רעיון "הסכם הגנה" בין שתי המדינות מקדם איש סודו הקרוב של נתניהו, רון דרמר, המשמש כשר לעניינים אסטרטגיים. בשבועות האחרונים נערכו דיונים בין יועצי נתניהו, הרשמיים והבלתי רשמיים, בשאלה אם לצדד או לשלול את הרעיון, אך הם הסתיימו ללא הסכמה. הסכם זה ייתן לישראל ערבויות ביטחוניות אמריקניות חזקות יותר, בזמן שבו איראן הופכת למדינת סף גרעינית שיכולה לפרוץ לנשק גרעיני תוך זמן קצר.

השר דרמר החל לקדם את היוזמה ל"הסכם מוגבל להגנה הדדית", עוד מאז שימש כשגריר ישראל בוושינגטון לאורך מרבית העשור הקודם. דרמר סבור כי הסכם כזה ישלים את מעטפת ההגנה על המדינה ויעביר מסר מרתיע לאויביה כי מי שפוגע בה, מסתכן בעימות ישיר עם ארה"ב.

בראיון שהעניק בסוף השבוע האחרון לרשת האמריקנית PBS, השר לעניינים אסטרטגיים לא שלל מתן הרשאה ישראלית לסעודים לפתח תכנית גרעין לצרכים אזרחיים, אלא אמר כי "השטן נמצא בפרטים...יש מדינות באזור שיש להן תכנית גרעין לצרכים אזרחיים. זה סיפור אחר מאשר גרעין לצרכים צבאיים".

אלא שבלשכת ראש הממשלה לא אהבו את הדברים וניסו לתקן את הרושם שנוצר. בהודעת התיקון שמסרה, הדגישה לשכת נתניהו ציטוט אחר של דרמר שגם נאמר בראיון. "ישראל לא הסכימה לתוכנית גרעין של אף אחת מהמדינות השכנות שלה", והוסיפה גם את הציטוט כי "זאת הייתה ונשארה מדיניות ישראל".

ביחס להסכם ההגנה בין ישראל וארה"ב, רמז דרמר כי הוא יוכל לערוב לביטחונה של ישראל מפני גרעין סעודי. "השאלה שאני שואל את עצמי היא אם ארה"ב מעורבת בזה, מה זה אומר במורד הדרך, בעוד עשר, עשרים או שלושים שנה?", אמר הבכיר הישראלי.

ראש המל״ל לשעבר, מאיר בן שבת, שעבד בצמוד לנתניהו, תמך במתווה הסכם ההגנה, כפי שהועלה ב-2019. כיום בן שבת סבור עקרונית כי הרעיון חיובי אך יש לבחון את פרטי ההצעה, כפי שיציג אותה דרמר כאשר תגובש. יצוין כי גם בצמרת מערכת הביטחון חלוקות הדעות בנוגע להסכם ההגנה. הרמטכ״ל הקודם, אביב כוכבי, תמך גם הוא בהצעה שעלתה ב-2019. עמדת הרמטכ״ל הנוכחי, הרצי הלוי, אינה ידועה.

ההשראה - מקובסקי

את ההשראה להסכם הגנה הדדית עם ארה"ב, דרמר שאב מ"המכון היהודי לביטחון לאומי" (JINSA) שיושב בוושינגטון. בראש המכון עומד ד"ר מייקל מקובסקי, שותף לדרך של דרמר.
מקובסקי אמר לפני שנתיים ל"ישראל היום" כי "על פי ההצעה של JINSA, מדובר בברית הגנה מוגבלת. כלומר, מבחינתה של ישראל היא תעסוק רק במצבים קיצוניים שישראל עלולה להיקלע אליהם, ולא בבעיות שוטפות או 'רגילות'. ירי רקטות על ישראל הוא דבר שבשגרה, וההצעה שלנו לא עוסקת בכך.

"אנחנו מדברים על מקרים כגון שימוש בנשק לא קונבנציונלי נגד ישראל, מלחמה בכמה חזיתות, איומים על קווי האספקה הימיים והאוויריים שישראל תלויה בהם. אנחנו מאמינים שעצם החתימה על חוזה הגנה תרחיק מלחמה במזרח התיכון, וזהו גם האינטרס האמריקני בחוזה כזה. מבחינת ישראל, מי שירצה להתעמת איתה יידע שהוא למעשה מתגרה גם בארה"ב. ההסכם לא יחייב את ארה"ב לשלוח חיילים אמריקנים לישראל, דבר שאתם (הישראלים) ממילא לא רוצים בו, אבל למשל יבטיח אספקת נשק שתזדקקו לו בזמן עימות". מקובסקי אף הדגיש כי ההסכם לא יגביל את חופש הפעולה של צה"ל.

נתניהו, שבעבר הסתייג מהסכם הגנה הדדי, שינה את דעתו ובתקופת ממשל טראמפ אף ניסה להגיע להסכם שכזה. ואולם, מקורבים אחרים של נתניהו, עמם הוא מתייעץ גם בימים אלה, סבורים שחסרונותיו של הסכם כזה גדולים על יתרונותיו. בין המתנגדים הבולטים נמצא ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל.

במאמר שפרסם ב"ישראל היום", בסוף השבוע, כתב נגל בין היתר כי "הברית תהפוך לחרב פיפיות. יש לה פוטנציאל פגיעה קשה בהרתעה הישראלית, על בסיס המסר העקיף, שישראל אינה סומכת על יכולותיה העצמאיות וזקוקה לתמיכת ארצות הברית. עצם הבקשה לברית, מעבירה מסר שלישראל חוסר אמון בכוחה וביכולתה להגן על עצמה בכוחות עצמה".

עוד הזהיר נגל כי "נשיא (אמריקני) עוין יוכל לנצל את הברית נגד ישראל, ויש דרכים רבות לעשות זאת. לא משנה מה יהיה הניסוח הסופי במסמכי הברית, היא תשבור בוודאות את ההבנה ההיסטורית הבלתי כתובה שישראל אינה דורשת שחיילים אמריקנים יבואו לעזרתה וימותו על אדמת ישראל".

יצוין כי גם בכירים אחרים שעבדו עם נתניהו שוללים את ההצעה.