חיל האוויר וצה"ל מתפרקים - זו היא אזעקת אמת

עובדה מס' 1: חיל האוויר מאבד מכשירותו, ובעקבותיו גם צה"ל כולו. עובדה מס' 2: תהליך אובדן הכשירות הוא חד ומהיר מאשר בהערכות קודמות. עובדה מס' 3: את ממשלת ישראל זה לא מעניין.

די לקרוא את צירוף שלוש העובדות הללו כדי להיות מודאגים. מאוד. אולי באופן חסר תקדים. ודי להפעיל יכולת שכלית בסיסית כדי להבין לאן התהליך הזה יוביל בתקופה הקרובה. ודי לחיות תקופת זמן מינימלית במזרח התיכון כדי להעריך מה זה יעשה לישראל מבחינה ביטחונית ומדינית, ובהמשך לכך גם כלכלית וחברתית.

כמה כותבים טענו בסוף השבוע שאסור לפרסם מידע כזה. הנימוק: האויב יידע, וחלילה יפעל. מוזר שטיעון כזה נשמע מפיהם של עיתונאים, שנאמנותם היחידה צריכה להיות לאמת ולציבור. תפקידה של התקשורת הוא להיות המוכיח בשער, ולא ש"ג נלהב של הממשלה - בוודאי לא של ממשלה שתחתיה מתרחש שבר טקטוני כזה.

טענה דומה הופנתה לראשי הצבא. גם כאן מדובר בטעות יסודית. גופי הביטחון כפופים לממשלה, אבל לא עובדים אצלה. הם עובדים אצל הציבור, ונאמנותם היחידה היא לציבור. תפקידם הוא לצלצל בכל פעמון אפשרי, אבל לעשות את זה בסדר הנכון. קודם כל מול הממשלה, ואם הם לא מצליחים - אז מול הציבור. זה כל כך בסיסי, ובכל זאת - אם מישהו זקוק לתזכורת, שייכנס לפרוטוקולים של ועדת אגרנט.

טענה אחרת, שחוזרת בקביעות, היא שיש להותיר את צה"ל מחוץ לדיון. הגיע הזמן לשים את הדברים כמו שהם: עבור המוחים, ובהם הטייסים, הדמוקרטיה היא שוות ערך לאלוהים עבור הדתיים, והחוקים עבורם הם כמו השבת והכשרות. ועבור אלה הם מוכנים להיאבק ולשלם מחיר, בוודאי כשרבים מאלה שעומדים מנגד לא תורמים דבר למדינה.

הטיעון המטופש ביותר קבע שצריך להיפטר מהטייסים הסרבנים ולהכשיר תחתם אחרים, או להחזיר ותיקים לשירות. כאילו אפשר להביא טייסים מ"איביי" ומ"עלי אקספרס", וכאילו אין הגבלות גיל וגוף וכשירות והכרת אמצעי הלחימה, וכאילו הוותיקים שכבר פרשו מטיסה יתנדבו לשרת תחת הטירוף שקורה כיום.

לטובת הטוענים כך, איתות מהמציאות: ככלל, ככל שהטייסים ותיקים ומנוסים יותר, הם פעילים יותר במאבק נגד החקיקה המשפטית. זה נכון אצל צוותי אוויר, וזה נכון שבעתיים בתאי הלחימה, שם קבוצה מצומצמת מאוד של אנשים מנוסים מאוד מחזיקה בעשר אצבעות את האופרציה המורכבת שנקראת "חיל האוויר". האנשים האלה נשארו לשרת ולתרום הרבה מעבר לגיל המילואים, אבל עכשיו הם עוזבים. ההשפעה של זה על הפעילות השוטפת היא נסבלת, אבל מי שחושבים שאפשר יהיה לתקוף בלעדיהם באיראן או להילחם בלעדיהם בלבנון באותה ההצלחה - חיים באילוז'.

להבין כמה עמוק השבר

לגודל הזוועה, זהו מצב הצבירה של רוב חברי הממשלה והקואליציה.

מהקיצונים שבהם אין ציפיות: הם משיחיים וחסרי אחריות, ומאמינים שכוח עליון יסדר את הדברים, ולכן הם גם מרשים לעצמם להגיד ולעשות דברים שרק מאיצים את תהליך השבר ומעמיקים אותו. מהאחרים יש בעיקר פליאה: איך אנשים כמו אבי דיכטר, ניר ברקת, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ ועוד כמה שרואים את עצמם כמנהיגים לא מבינים - או גרוע מכך, לא אכפת להם - שחיל האוויר מתפרק, שצה"ל מתפרק, שישראל מתפרקת.

מעל כולם - בנימין נתניהו. האיש הכי מנוסה במערכת, שהיה פעם זהיר וחרד כשעסק בקודש הקודשים של מערכת הביטחון, שהפך עולמות כדי לבצר את צה"ל ואת מערכת הביטחון - הוא האיש שחתום על הפירוק שלהם.

ואם אנשיו או מקורביו מלעיטים אותו במצגי שווא - שיבקש שיחת חתך עם בכירי חיל האוויר או עם בכירים בשב"כ ובמוסד. שישמע מהם. לא רק על מה שקורה, אלא על מה שיקרה, ובעיקר על כמה עמוק השבר. שהם כבר לא מאמינים באופן מלא בכוונות של הממשלה. שהם חוששים כי יישלחו להילחם לא עבור מדינת ישראל, אלא עבור מדינת נתניהו.

אזהרה אסטרטגית

אלה טקסטים שלא נשמעו כאן מעולם. זה מצב שלא היינו בו מעולם. השבר הוא כה עמוק, שגם אם הכל ייפסק היום - הריפוי יהיה ארוך וקשה. לרוע המזל, התהליך הוא הפוך. והוא יואץ עוד יותר אם וכאשר יעבור החוק המחוצף והבלתי מוסרי שפוטר חרדים משירות, ושמשווה את התנאים שלהם לאלו של מי שכן משרתים. זה עתיד להיות קו השבר, שלאחריו כלום כבר לא יהיה פה כמו שהיה. וספק אם צה"ל ימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית.

במקום לירות בשליח, צריך להקשיב למסר.  מעולם לא ניתנה בישראל אזהרה אסטרטגית חמורה כזאת

זה מדהים ומפחיד לראות איך בישראל 2023 הטקסטים האלה נשמעים ונקראים, ולא משנים כלום. במקום לעצור ולתקן, הדהרה לתהום נמשכת בשם חוקים שערכם הוא אפסי מול חיי האומה. התהליך הזה יגיע לשיאו בעוד כמה שבועות, כשהפגיעה בכשירות תגיע לממדים מסוכנים ממש. בכירי צה"ל יידרשו אז לצאת ולדבר. אפשר כבר לשמוע את הקולות שיקראו להחליף אותם, כאילו זה ישנה את המצב.

השינוי יכול וצריך לבוא רק ממי שגרמה לשבר ושאחראית לתוצאותיו: ממשלת ישראל. אם היא לא תעצור - הקטסטרופה תגיע. מי שלא מאמין - שיקרא, ויקשיב, וישמע, ויחשוב ויבין. במקום לירות בשליח, צריך להקשיב למסר. כי מעולם, בכל 75 שנותיה, לא ניתנה בישראל התרעת אזהרה אסטרטגית חמורה מזאת.