הגינוי האמריקני לאירוע בבורקה: מחברים מצופה להסתמך על האמת

בדיוק ב-3:40 לפנות בוקר (20:40 בוושינגטון), בלילה שבין שבת לראשון, פרסמה מחלקת המדינה של ארה"ב שני גינויים חריפים לשתי תקריות שהתחוללו בארץ. שני האירועים כונו על ידי האמריקנים "מתקפות טרור".

הציוץ הראשון טען ל"מתקפת טרור בידי מתנחל ישראלי קיצוני שהרגה פלשתיני בן 19"; הגינוי השני התייחס ל"התקפת הטרור בתל אביב שהרגה אדם אחד ופצעה שניים". ראוי להתעכב על הגינויים הללו.

ראשית, האמריקנים הדגישו את זהותו הלאומית והפוליטית של מי שלדעתם הרג את הצעיר הערבי בן ה־19. "מתנחל ישראלי קיצוני", הם קראו לו. מאידך, 8 שעות אחרי הפיגוע בתל אביב, אף שמערכת הביטחון כבר נקבה בשמו של המחבל, כאמל אבו־בכר מאזור ג'נין, כמי שהרג את חן אמיר ז"ל, אותם פקידים לא הצליחו לציין את השתייכותו הלאומית של הרוצח. גם העובדה שכבר בפברואר הוא כתב מכתב שבישר על הפיגוע, לא הועברה אליהם במברקים דיפלומטיים. אולי, באווירת הימים האלה, חייזרים אחראים למעשה לדעתם.

במילים אחרות, האמריקנים בחרו לטשטש את העובדות שאינן שנויות במחלוקת בנוגע לפיגוע בתל אביב; מנגד, דווקא בנוגע לאירוע הלא ברור בבורקה, הם מיהרו לחרוץ דין. שהרי עד לרגע זה, איש אינו יודע את סדר האירועים המדויק שהוביל להתנגשות האלימה שם בערב שבת.

ברור שערבי אחד נהרג ויהודי אחד נפצע קשה, אולם הפצוע עדיין מאושפז וטרם נשמעה גרסתו. החקירה רק בראשיתה, ואין מידע מי התגרה ומי ירה, מי השליך סלעים ומה קדם למה. לפני שנה, לא רחוק משם, ישראלי נעצר בידי שב"כ בנסיבות דומות והואשם בהרג ערבי. בסופו של דבר, התברר כי הגן על חייו מפני תקיפה המונית.

כל זה לא מנע מאמריקה הגדולה והרשמית לקבוע קבל עם ועולם כי "מתקפת טרור בידי מתנחל ישראלי קיצוני הרגה פלשתיני בן 19". המעשה הקטן הזה מצידו של האגף המזרח התיכוני במחלקת המדינה, הוא עוד מקרה שבו אמריקה מבאישה לשווא את ריחה של ישראל בעולם. את גודל הנזק אפשר אפילו למדוד במספרים: 57 איש צייצו מחדש את הגינוי לפיגוע בתל אביב. 282, פי ארבעה לערך, עשו אותה פעולה בנוגע ל"מתנחל הישראלי הקיצוני". כל זה כאשר המצב העובדתי הפוך. בתל אביב הייתה התקפת טרור, ואילו בבורקה עדיין לא ברור מה קרה.

לו היה מדובר בכל מדינה אחרת בעולם, שמוציאה כך את דיבתנו רעה, קרוב לוודאי שמשרד החוץ בירושלים היה מוחה או מזמן את השגריר לנזיפה. אולי נכון לנהוג כך גם במקרה הזה. אחרי הכל, דווקא מחברים מצופה לנהוג בהגינות, ולא להסתמך על "עובדות אלטרנטיביות".