החיבוק האמריקני: אהבה שאינה מובנת מאליה

הכבוד העצום והאהדה הרחבה שלהם זכה נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאומו בקונגרס האמריקני אמש היו מחזה מרגש. ביציע עמדו עשרות רבות של נציגי העם היהודי בתפוצות, ומתחת באולם הגדול ישבו חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים וסיפקו מחזה של אחדות בלתי רגיל, קונצנזוס סביב חגיגות 75 שנה להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.

הם הריעו פעם אחר פעם יחד לדברים שנשא בפניהם הרצוג על הקשר החזק בין המדינות, החשיבות למנוע מאיראן גרעין כדי להבטיח את ביטחון ישראל וגם על הצורך בהסכמות רחבות בדרך לרפורמה משפטית.

כשהעיתונאים הציניקנים מישראל ואני בתוכם הבענו השתאות נוכח המחווה, אמר לנו אורח ביציע: "ארה"ב אוהבת את ישראל, אבל אל תיקחו את זה כמובן מאליו". היכולת של המדינה העצומה והמאוד מפולגת בתוכה לקחת נושא אחד, את מדינת ישראל, ולשאת אותו למשך שעה קלה על נס עוררה מחשבות נוגות על היכולת שלנו כאן בבית לקחת את מדינת ישראל ולשאת אותה מעל למחלוקות שלנו, עמוקות וחשובות ככל שיהיו.

צריך לדעת למשול

ה"מובן מאליו" כאן באמריקה מתייחס ליכולת שלנו בארץ בעיצומם של ימי בין המצרים להחריב בשם המחלוקת את רוחו של העם. כשצד אחד יוצא לקרב כדי לנצח, בהכרח הוא לא ימצא את הצד השני נכנע ללא קרב ולהיפך. הרצון בישראל להכניע את הקרב מימין או משמאל צריך להיבלם על ידי אנשי פשרה. למעשה זו האמנות הפוליטית שמתרחשת בבית הנבחרים שלנו, הכנסת, בימים כתיקונם וחשים בחסרונה בשנים האחרונות ביתר שאת.

לא הנשיא צריך להוביל פשרה, הוא אמור להישאר מחוץ למחלוקת הפוליטית ואין לו גם את הכלים להנהיג את העם בעת הזו. כמו בארה"ב הוא צריך לשאת את עמוד האש, להוביל את הרוח. את הפשרה צריך להוביל ראש הממשלה נתניהו, לא מתוך אווירה של כניעה אלא מתוך קבלת אחריות לגורלו של העם, אל מול מי שמוכנים להפעיל נגדו את נשק יום הדין: סרבנות המשרתים במילואים, סרבנות הרופאים וכן הלאה אנשים שאמורים להיות מונעים מתחושת שליחות נעדרת מוטיבציה פוליטית והתבלבלו בדרך.

64 מנדטים זו קואליציה עם סמכות מהעם לנהל את ענייניו, אך קואליציה חכמה צריכה לדעת גם איך להשתמש בכוחה.

ראינו ממשלות קודמות פועלות בדורסנות אל מול רצונו של מחצית מהעם כשהן יוצרות בו קרע עצום שאנחנו פועלים לאחות את פצעיו של הנפגעים ממנו עד היום. דווקא מי שנפגעו מכך בסבבים קודמים צריכים לגלות מנהיגות אחרת. לא להביס ולהכניע את מי שפגעו בו, לעצור את הסבב ולייצר מנהיגות אחראית וקשובה.

תקומת ישראל היא נס גלוי – אסור לנו לשרוף באש המחלוקת את עתידנו המשותף. זו קריאה למוחים, זו קריאה לתומכי הרפורמה וזו קריאה לחברי קואליציה ואופוזיציה שצריכים להתעלות לגודל השעה ולחתור להסכמות לפני שיהיה מאוחר מדי.