"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"צעד שיעמיק את היחסים": ישראל הכירה בריבונות מרוקו בסהרה המערבית

רה"מ נתניהו העביר למלך מוחמד השישי איגרת, שבה עדכן על ההחלטה • בהודעה צוין כי ישראל שוקלת בחיוב להקים קונסוליה באותו אזור המצוי במחלוקת עם ארגון הפוליסריו • עוד נכתב כי ישראל הסכימה לעדכן את האו"ם ואת כל הארגונים הרלוונטיים במהלך • בלשכת רה"מ אישרו כי הפרטים נכונים • ההערכות הן שנתניהו יוזמן למרוקו במקביל לשדרוג הנציגות המרוקנית בישראל למעמד שגרירות

,עודכן
0השמעה
מלך מרוקו (ארכיון). צילום: GettyImages

לשכת מלך מרוקו מוחמד השישי הודיעה היום (שני), כי התקבלה איגרת מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שבה הוא מכיר בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית. בלשכת רה"מ אישרו כי הפרטים בהודעת ממשלת מרוקו נכונים. שר החוץ אלי כהן בירך ואמר: "צעד זה יחזק את היחסים בין המדינות ובין העמים".

כזכור, בביקור שקיים יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנהבמרוקו לפני כחודשהוא הצהיר בפני מארחיו, כי "ישראל תכיר בריבונותכם בסהרה המערבית".בפתח הפגישה אמר יו"ר הכנסת: "זהו רגע היסטורי עבורי כבן להורים יוצאי מרוקו", והודיע שישראל תכיר בקרוב בריבונות המרוקאית בסהרה המערבית. אוחנה ונשיא הפרלמנט המרוקאי, ראשיד אל-עלמי, חתמו על מזכר הבנות רשמי עליה אמר אל-עלמי: "זאת נקודה ציון משמעותית לעתיד של שלום במזרח התיכון".

ההודעה על ההכרה הישראלית במרוקו מגיעה אחרי כמעט שלוש שנים מאז חידוש היחסים בין המדינות, שהגיע על רקע הסכמי אברהם. במסגרת זאת, ארה"ב הכירה בריבונות של מרוקו בסהרה המערבית.

מחממים יחסים

במהלך פרק זמן זה, חתמו ישראל ומרוקו על שורת מסמכי הבנות בתחומי הביטחון, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. זאת בנוסף על סדרת ביקורים של בכירים ישראלים, ביניהם שר הביטחון לשעבר בני גנץ ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה.

התמורה המרוקנית להכרה הישראלית בסהרה המערבית צפויה להיות שדרוג הנציגות המרוקנית בישראל למעמד שגרירות. כמו כן, ההערכות הן שמלך מרוקו יזמין את נתניהו לביקור במדינה, ובמקביל באופן הדדי, שרים מרוקנים יחלו לבקר בישראל בעקבות ההכרה.

מערב הסהרה. סמוך למאוריטניה, מוצב תבאי מאויש על ידי כוח מרוקאי,צילום: אי אף פי
רה"מ נתניהו בישיבת הממשלה,צילום: מארק ישראל סלם

בהודעת בית המלוכה צוין כי רה"מ הצהיר כי ישראל בוחנת בחיוב פתיחת קונסוליה בעיר א־דאחליה שבסהרה המערבית.

בפתח הודעת הלשכה המלכותית נכתב: "הוד מעלתו, המלך מוחמד השישי, קיבל איגרת מראש ממשלת מדינת ישראל, האדון בנימין נתניהו. באמצעות האיגרת הזו, עדכן ראש ממשלת ישראל את הוד מלכותו על החלטת מדינת ישראל להכיר בריבונות מרוקו על שטחי הסהרה המערבית. ראש ממשלת ישראל אישר כי עמדת ארצו תתבטא בכל הפעולות והמסמכים הרלוונטיים של ישראל. זאת, בנוסף לעדכון בהחלטה את האו"ם, את הארגונים הבינלאומיים שישראל חברה בהם ואת כל המדינות שהיא מנהלת איתם יחסים דיפלומטיים".

ספרד, הפוליסריו ומרוקו

סהרה המערבית היא שטח שעליו מרוקו תובעת בעלות מול דרישה נגדית של ארגון חזית הפוליסריו, הנתמך על ידי אלג'יריה. חזית הפוליסריו הוקמה ב-1973 במטרה לשחרר את סהרה המערבית משליטת ספרד ולקבל אותה לידיה. לאחר הסכמי מדריד, ספרד סיימה את שלטונה בחבל שעליו השתלטו מרוקו ומאוריטניה.

בפוליסריו דורשים להקים בו מדינה עצמאית, בעוד שמרוקו דוחה זאת ומציעה במקום זאת להקים אוטונומיה באזור. בשנים האחרונות מרוקו זכתה להישגים בזירה הבינלאומית כאשר מדינות באירופה כמו ספרד הסכימו להצעה שלה להקים אוטונומיה במקום.

קושנר ובן שבת עם המלך מוחמד השישי (ארכיון),צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

סוגיית ההכרה במרוקו נחשבת בעיני בית המלוכה כסוגיה מדינית ראשונה במעלה, ומוחמד השישי רמז במהלך התקופה שעברה מאז חידוש היחסים עם ישראל כי היא מצפה להבהרה רשמית.

מבחינת מרוקו, מדובר בהישג נוסף לממלכה, שעשוי לסייע לגבש תמיכה בינלאומית בריבונות שלה בסהרה המערבית. ההחלטה עשויה גם להקל על השקעות ישראליות ובינלאומיות במחוזות הדרומיים של הממלכה ולעודד אותן.

במהלך ביקורה הרשמי של שרת הפנים לשעבר איילת שקד במרוקו, היא הבהירה כי ישראל מכירה בריבונותה של מרוקו על הסהרה המערבית, אך לא הייתה זו עדיין הכרה רשמית. המהלך היה גם תנאי מרכזי להעלאת דרג היחסים לרמת שגרירויות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר