השיטה אולי לא מושלמת אבל היא מובנת: חוק הארנונה הוא כלי קריטי במלחמה במשבר הדיור

כמו בכל ויכוח על חלוקת משאבים, גם במחלוקת על "קרן הארנונה" הצדק לא נמצא אצל צד אחד. אפשר להבין את התנגדות ראשי הרשויות העשירות לכך שלוקחים מידיהם תקציבים בדרך הזו. אפשר גם להזדהות עם הביקורת שלפיה השלטון המרכזי שולח יד לקופת השלטון המקומי.

אלא שכאן בערך מסתיימים הטיעונים הצודקים של רון חולדאי ושותפיו. שכן אם נתחיל מהסוף, יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, כבר הסכים בסוף השבוע למתכונת המרוככת של החוק. מדוע, אם כך, חזר בו?

שנית, החוק עבר כאמור דיאטה, כך שהפסד ההכנסות לרשויות החזקות יהיה קטן בהרבה מאשר בהצעה המקורית. לכן, מדוע ראשי הערים המבוססות לא מסכימים לפשרה שלישית, וזה העיקר, "חוק קרן הארנונה" אולי אינו פאר היצירה, אך בנסיבות הקיימות הוא כמעט הכלי היחיד שנותר כדי לצמצם פערים וכדי לאפשר לכל זוג בארץ לרכוש בית.

ארנונה לעסקים היא ביצת הזהב של הרשויות

כידוע, בישראל שורר עיוות שאי אפשר לתקן בין רשויות עשירות לעניות. שורשיו באופן חלוקת המשאבים בהקמת המדינה, והדרך היחידה לתקן אותו היא התערבות בוטה של השלטון המרכזי. משלל סיבות נעשה מעט מאוד בתחום לאורך השנים.

על הרקע הזה נולד בדרג המקצועי של משרד האוצר חוק קרן הארנונה. קראתם טוב. לא מדובר ב"ניסיון של סמוטריץ' וגפני לצ'פר את בוחריהם שחיים על חשבון המדינה", כטענת התעמולה הפופוליסטית של יאיר לפיד ושות', אלא בהצעה של פקידים עוד לפני תקופת סמוטריץ'.

מה אומר החוק? בפשטות - הוא מחייב כל רשות מקומית עם הכנסות מארנונה לעסקים להפריש חלק מהן לקרן החדשה. ארנונה לעסקים היא ביצת הזהב של הרשויות. ממנה תל אביב, מודיעין, הוד השרון וערים נוספות שואבות את רוב הכנסותיהן. מה גם שתושבי רשויות חלשות הם בין אלה שנאלצים לכתת את רגליהם לרשויות החזקות, כיוון שהעסקים בהן לא מפותחים.

רשויות בפריפריה יקבלו יותר משאבים

עסקים מכניסים לרשויות הרבה ועולים להן מעט. דירות מגורים - בדיוק להפך: מכניסות מעט ועולות הרבה. לכן ראשי ערים העדיפו לפתח בתחומם יותר עסקים ופחות דירות. זה בין היתר מה שתרם להקטנת ההיצע בתחום הדיור ולעליית המחירים.

את הכשל הזה בא חוק קרן הארנונה לתקן. מעתה חלק מהכסף שנכנס מעסקים יועבר לרשות מקומית שתבנה בתי מגורים. כך יושגו שניים במחיר אחד: רשויות בפריפריה יקבלו יותר משאבים, ויהיו יותר דירות למגורים ברחבי הארץ.

בניגוד לתעמולה שבעלי עניין מפיצים, החוק לא חל על יהודה ושומרון מסיבות משפטיות. העיר בני ברק לא תיהנה ממנו. לבני ברק יש מספיק הכנסות מעסקים משל עצמה. רק אחת (רכסים) מתוך 15 הנהנות הגדולות מהחוק היא עיר חרדית. כל השאר הן ערים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית, כגון בית שמש, בת ים, שדרות, עכו ונהריה.

הפוזיציה משבשת את שיקול הדעת

כך שהשיטה אולי אינה מושלמת, אך היא בהחלט מובנת. חוק קרן הארנונה מסייע לסגירת פערים בין חלשים לחזקים ומתגבר את הפריפריה. בכך הוא תורם לצדק החברתי ולערבות ההדדית. לכן דווקא מאנשים חזקים כלכלית שאכפת להם מישראל מצופה היה לתמוך בו. מה גם שבאופן פרדוקסלי השקפת העולם שמאחורי החוק היא סוציאליסטית, והפוכה מהעמדות הקפיטליסטיות ששר האוצר סמוטריץ' בדרך כלל מבטא. גם מסיבה זו היה מצופה ממנהיגים באופוזיציה להתייצב לצד החוק.

אבל הפוזיציה הפוליטית, כבר למדנו, משבשת את שיקול הדעת הענייני. וכדי להסיר ספק שמדובר בהתנגדות פוליטית, באה "המחאה" והכריזה על חידוש ההפגנות - אף שלחוק אין שום קשר לרפורמה המשפטית. מה שמעלה הרהורים מה היה המניע גם מאחוריהן מלכתחילה.