זה יום עצוב במדינת ישראל. אל מול תחושת הניצחון של המוחים על כך שהמחאה הצליחה ברגע האחרון לבלום את החקיקה המשפטית, שקולם נשמע והוא בעל ערך, רבים בימין הישראלי חשים אובדן דרך. הממשלה שבחרו, כשלה ביצירת מנהיגות שאפשר להתגאות בה. בכל יום מאז הקמתה, עמד לו מצביע נבוך שנאלץ להסביר מדוע מקדמים את חוק דרעי דווקא עכשיו או את חוק המתנות. בכל רגע שבו הדרג המדיני לא הבין את עוצמת המחאה והיקפיה וסרב לתת לחששות מענה, הוא כשל ביכולת להוביל עם ולא מחנה.
הכישלון צורב שבעתיים נוכח החלטתו של נתניהו להדיח את שר הביטחון גלנט דווקא בעת הזו, כשהכאוס כבר בשיאו. גלנט עשה מעשה שלא יעשה פוליטית – הוא נאם מאחורי גבו של נתניהו בזמן שהאחרון שוהה בחו"ל. אבל הטיימינג מעיד יותר מכל, שנתניהו מקבל החלטות פוליטיות במנותק מהאווירה הציבורית, אפילו שותפו הבכיר והוותיק ביותר אריה דרעי תפס את הראש כששמע מהתקשורת את גודל האיוולת.
כאשר גלנט הביא בפני נתניהו את מלוא עומק השיקולים הביטחוניים – נתניהו, מר ביטחון, אמור היה להשתמש בסולם הזה כדי לעצור את החקיקה לתקופה בת חלוף. בימין היו מקבלים את השיקולים הביטחוניים ככזה ראה וקדש. עכשיו נראה שכל מעשה ייחשב מעט מדי, מאוחר מדי.
נדמה כאילו בחודשים האחרונים נתניהו נדחק אט אט לקצה הימני של ממשלתו. במקום לאזן אותה, הלך שבי אחרי בן גביר וסמוטריץ' למרות שבמפלגתו פנימה שמע קולות אחרים.
גם בציונות הדתית הגיעו אתמול מים עד נפש כאשר השר אופיר סופר קרא לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי. את הביקורת שהשמיע עד עכשיו בחדרים סגורים, הוא כתב שחור על גבי לבן למורת רוחו של יו"ר מפלגתו.
אבל השבר הישראלי עמוק משיספיק הדף לספוג את מלוא חומרתו. לא מדובר עוד רק בחשש מהקרע בעם או משימוש בצה"ל ככלי פוליטי בלתי מוסרי בוויכוח לגיטימי, שהשלכותיהם על פני החברה הישראלית יתוארו מעל דפי ההיסטוריה.
אך העובדה כי הממשלה לא בחרה בקו ממלכתי עוד כשהיה אפשר ונסוגה רק אחורה ברגע האחרון, הובילה לשבירה של ציבור נוסף – מצביעי הימין. אלו שמרגישים היום שקולם שווה פחות.
אם למפגינים יש את מעט הנחמה שבהצלחה, בימין רבים לא מוצאים את נפשם. אין מנהיג לשאת אליו עיניים, ואין נחמה בתוצאות הבחירות המובהקות שהראו אך לפני ארבעה חודשים ניצחון גורף. בשלב הזה באמת כבר אין בחירה בין החלטה טובה לרעה. נתניהו אמר זאת בעצמו כבר בלונדון: בחירה בין ברירות רעות. דחייה פירושה פגיעה ברגשותיהם של מצביעי הימין והמשך החקיקה באווירה הציבורית שנוצרה היא כבר אפשרות שיבחרו בה משוגעים בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו