ממשלת אחדות ברשות: אנו צפויים לתקופה לא קלה

ההכרזה על ממשלת האחדותברשות הפלשתינית בין פת"ח לחמאס רושמת, למרבה הצער, הישגים רבים.משנת 2009 ועד היום היו כאן ששה הסכמים, כולם התפוצצו. אף אחד מהם לא הגיע לנקודה של השבעת ממשלה. מדוע?

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

יש פה רגע נדיר של מפגש אינטרסים. לאבו מאזן יש את הלגיטימציה שלנו ושל האמריקנים, לגיטימציה שלחמאס אין. החמאס כרגע מנותק מהסורים, מנותק מהמצרים, שולח משלחת לחיזבאללה כדי לבנות את הגשרים עם דמשק, עם טהרן ובעצם מה שיש היום לאבו מאזן להציע לארגוןזה את הברית הזו, שנותנת לאבו מאזן לגיטימציה פלשתינית מלאה. מי שניצח בבחירות ב-2006 היה חמאס ולא אבו מאזן, לכן לכל צד יש מה לתת לברית הזו.

תפקיד ראש הממשלה ניתן אמנם לאיש אמונו של אבו מאזן, אך חמאס הטיל וטו על תפקיד שר החוץ.לשאר האנשים אין זיהוי מדויק, אם זה חמאס או אש"ף. הם ילכו לאן שתנשוב הרוח. זו פשרה שלעולם לא הגיעו אליה עד היום ויותר מזה, היא תיתן לחמאס אפשרות להשתלט על יהודה ושומרון דרך המנגנונים המדיניים והביטחוניים.

השפעת המהלך על ישראל

אנחנו עשויים לקבל טרור חמאסי אש"פי מהצד המזרחי ולא רק מעזה, אבל לא מחר בבוקר. חמאס יהיה מאד זהיר לא לעשות את הדברים באופן קולני מדי, ומאידך גיסא יימשך הלחץ מהאמריקנים שנמשיך עם השיחות עם אבו מאזן. אנחנו לא צפויים לתקופה קלה.

הקלף המנצח של אבו מאזן הוא זכות השיבה. ברגע שהוא אינו מסכים למדינה יהודית ועומד על זכות השיבה, הוא בעצם אומר לחמאס - הבסיס הוא שאין למדינה היהודית זכות קיום, וזכות השיבה משמעה להציף את המדינה בפלשתינים. על הרקע הזה, על המכנה המשותף הנמוך הזה הם סוגרים את ההכרזה.

יש מחיר לכל מעשה. הקמת ממשלה שמביאה את החמאס לפתח ביתנו, זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום.