נציב זכויות האדם של האו"ם קורא לישראל: "עצרו את הרפורמה המשפטית"

הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק, הביע היום (שלישי) דאגה מהליכי החקיקה והשינויים במערכת המשפט הישראלית - וקרא לעצור אותם. 

לדבריו הוא חושש מכך שחבילת החוקים ברפורמה המשפטית יהוו "סיכונים חמורים ליעילותה של מערכת המשפט בהגנה על שלטון החוק, זכויות אדם ועצמאות שיפוטית".

מדובר בביקורת ראשונה לנושא החקיקה המשפטית שיוצאת מהאו"ם רגע אחרי ההצהרה הפלשתינית בתמיכת המדינות החברות באו"ם אמש נגד הבנייה הישראלית מעבר לקו הירוק.

יש לציין שמדובר בארגון שיוצא נגד ישראל באופן עקבי מאז שהוקם, ביחס לא פרופורציונלי לשאר בעיות העולם והואשם פעם אחר פעם בהטיה נגד ישראל. ביוני 2018 פרשה ארה"ב מחברות בארגון בשל יחסו המוטה נגד ישראל אלא שבפברואר 2021 ממשל ביידן שב אליו.

בהתייחסות ראשונה לרפורמה אומר טורק: "ההצעות במתכונתן הנוכחית יגבילו את יכולתו של בית המשפט העליון להכפיף חקיקה לביקורת שיפוטית וידרשו רוב מוחלט של שופטים, או אפילו פה אחד, כדי שבית המשפט העליון יוכל לבטל את החקיקה. הם גם יאפשרו לכנסת להחזיר, ברוב רגיל, כל חקיקה שבית המשפט העליון ביטל".

עוד לדבריו "חוק כזה יערער באופן דרסטי את יכולתה של מערכת המשפט להצדיק את זכויות הפרט ולקיים את שלטון החוק. הניסיון בישראל וברחבי העולם מראה את הערך המתמשך של מערכת משפט עצמאית. ההצעות הנוכחיות ישנו גם את תהליך בחירת השופטים על ידי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושינוי תהליך מינוי שופטי בית המשפט העליון.

"בעוד שכיום שופטים ועורכי דין עצמאיים מהווים את רוב ועדת הבחירה, ההצעות יובילו להשפעה פוליטית הרבה יותר גדולה על התהליך. בנוסף השינויים המוצעים יאפשרו רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה לאשר מינויים של שופטי בית המשפט העליון - במקום שבעה מתוך תשעה הנוכחיים - מה שמעמיק עוד יותר את ההשפעה השלטונית בתהליך המינויים".

טורק ציין כי הוא מודאג מכך שאם יתקבלו, "השינויים הללו עלולים להחליש את ההגנה על זכויות האדם עבור כולם, אבל במיוחד עבור קהילות והקבוצות הפגיעות ביותר שאינן מיוצגות בממשלה". הוא התכוון בדבריו לערבים ישראלים, מבקשי מקלט ואנשי הקהילה הלהט"בית.

הנציב העליון התייחס גם להפגנות המתמשכות נגד הרפורמה ואמר כי "הפגנות עצומות של עשרות אלפי בני אדם בשבועות האחרונים נגד השינויים המוצעים, כולל בתל אביב ובירושלים, ממחישות את מידת אי השקט הציבורי מהשינויים המוצעים". כאלה לדבריו צריכים להיעשות רק "לאחר התייעצות נרחבת ובהסכמה פוליטית וציבורית רחבה. בהתחשב במידת הדאגה הציבורית והפוליטית, אני קורא לממשלת ישראל להשהות את שינויי החקיקה המוצעים ולפתוח אותם לדיון".

שגריר ישראל באו״ם, גלעד ארדן, אמר בתגובה: ״נציב מועצת 'זכויות האדם' של האו״ם, שאחראי על אחד הגופים הכי מעוותים ואנטי מוסריים בעולם - הוא האחרון שיכול ללמד את ישראל דמוקרטיה מהי. לאמירתו אין שום תוקף, משפטי או מוסרי ואין לו זכות להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל.
מועצת זכויות האדם היא גוף שבו ישראל מופלית לרעה באופן קיצוני כבר שנים רבות, גוף בו מוקמות נגד ישראל ועדות חקירה אנטישמיות ושישראל מעולם לא הכירה בסמכותו המוסרית".

״אני מציע לנציב לעסוק בהגנה על זכויות האדם בסוריה, ברצח הנשים והמפגינים באיראן, ברדיפת הקהילה הגאה ברשות הפלשתינית וברשימה ארוכה של ארגוני טרור ועוולות קשות של משטרים אפלים מהם הוא והמועצה שלו מתעלמים דרך קבע, לפני שהוא מתערב ומטיף מוסר לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף מוטה וחסר השפעה. במקום לגנות את ההפרות החוזרות ונשנות של זכויות אדם באיראן, בסוריה, ברשות הפלשתינית ובמקומות רבים נוספים בעולם, יש במועצה מי שהחליטו היום לבקר את מדינת ישראל על כך שהחלטנו לבצע רפורמה שרק תחזק את הדמוקרטיה בישראל. איזה אבסורד".

מקדמים את הרפורמה

נזכיר כי אתמול אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד השפיטה, שכוללת את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיהיה בו רוב לפוליטקאים ושבג"ץ אינו יוכל לפסול חוקי יסוד. 63 ח"כים הצביעו בעד החוק. 47 התנגדו.

קדם להצבעה דיון סוער במליאה במהלכו צעקו חברי הכנסת מהאופוזיציה "בושה", מפגינים השתוללו ביציע וסולקו מהאולם וחברי "יש עתיד" התעטפו בהפגנתיות בדגלי ישראל. מחוץ לכנסת וחלקים רבים ברחבי הארץ הפגינו עשרות אלפי מתנגדי הרפורמה.

יש לציין כי גם שר המשפטים יריב לוין, גם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו קראו במהלך היום לשבת ולהידבר. "אנו מחכים וממתינים למנהיגות אחראית מטעם האופוזיציה שתנהל הידברות לגופה של הצעת החוק", אמר רוטמן. "הצעת החוק תעבור היום... אני מקווה שמיד לאחר מכן באופוזיציה תהיה מנהיגות אחראית שתענה לקריאת נשיא המדינה ותנהל הידברות במטרה להגיע לחוק בהסכמה רחבה ככל הניתן לקראת הקריאה השנייה והשלישית".